לפני 64 שנים יצא האדם מכבלי כוח הכבידה עם שיגורו של ספוטניק, הלוויין הראשון. ארבע שנים לאחר מכן הפך יורי גגארין הרוסי לאדם הראשון בחלל. חלפו רק שמונה שנים מאז טיסתו, ובמבצע טכנולוגי חסר תקדים, מונע ממרוץ בין המעצמות, דרך האדם הראשון על הירח.
במשך שנים רבות היה החלל נחלתן של מדינות עשירות בעלות עוצמה טכנולוגית מתקדמת. כיבושו אפשר את פיתוחן של טכנולוגיות המעצבות את חיינו כיום. אך גם מציאות זו משתנה לנגד עינינו, ובקצב גבוה. הגישה לחלל הופכת לזמינה יותר, זולה יותר ופשוטה יותר.
לפני 40 שנה, בעידן מעבורות החלל, עלות הבאת ק”ג אחד לחלל הייתה כ־90 אלף דולר, ואילו היום, אותו הק”ג לאותו המקום עולה כ־1,000 דולר - צניחה של שני סדרי גודל!
בנוסף לכך, הודות למהפכת המזעור שכולנו מרגישים בטלפון שבכף ידנו, ניתן להכניס באותו הק”ג הרבה יותר. שוק החלל העולמי שכמעט הכפיל את עצמו בעשור הקודם ומוערך בכ־500 מיליארד דולר, צפוי להכפיל את עצמו גם בעשור הקרוב, הודות למגמות אלו. מרחב חדש של הזדמנויות נפתח.
בימים אלה מצוין שבוע החלל הישראלי. מדינת ישראל נמצאת בנקודת זינוק יוצאת דופן לשימוש בחלל. לאורך שנים פותחו ידע, יכולות וניסיון מרשימים. ישראל הפכה למדינה השמינית במועדון המצומצם של מדינות המסוגלות לתכנן, לבנות, לשגר בכוחות עצמן. עם השנים נבנו ושוגרו על ידי התעשיות בישראל עשרות לוויינים לשימושים ביטחוניים ואזרחיים.
חללית “בראשית”, פרי פיתוח ישראלי, הייתה החללית הפרטית הראשונה שהגיעה לירח, הציתה את הדמיון והייתה למקור גאווה והשראה לרבים. רק לאחרונה שוגרו בהצלחה שמונה לוויינים שנבנו על ידי תלמידי תיכון ברחבי הארץ, במיזם בהובלת סוכנות החלל שבמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אנחנו יכולים וחייבים לאחוז באותם ידע וניסיון ולצעוד איתם קדימה.
התרומה של החלל לקידום אינטרסים לאומיים – ביטחוניים, כלכליים, מדיניים וחברתיים - הפכה אותו למרחב אטרקטיבי למדינות רבות, גם כאלו עם יכולות טכנולוגיות פחותות משל ישראל. הירח, הכוכבים והחלל כולו מציתים את הדמיון והסקרנות האנושית מאז ומתמיד. אנו יודעים כי החלל הוא אחד הגורמים המרכזיים המושכים ילדים ונוער לעסוק במקצועות הטכנולוגיים, וכי פעילות מחקרית בחלל מושכת את המדע כולו קדימה.
פיתוחים טכנולוגיים הקשורים ליכולות לפעול בהיעדר כוח כבידה, וליכולת להגיע אל החלל בקלות יחסית - פותחים שווקים חדשים ולא מוכרים, בדומה להתפתחות האינטרנט בעבר. הפוטנציאל העסקי קורא בקול רם וברור ליוזמה הישראלית המוכרת כל כך להיכנס ולפעול בתוך המרחב החדש הזה. חיזוק עוצמתה ומעמדה של מדינת ישראל מתאפשר גם דרך הסכמים ושיתופי פעולה בינלאומיים. הניסיון הטכנולוגי והמחקרי מושך רבים לשתף איתנו פעולה, ומגמה זו צפויה להתחזק עוד יותר.
בשנים הקרובות נראה חזרה מסיבית אל הירח, כולל הקמת תחנת מחקר קבועה על הירח, במסגרת תוכנית “ארטמיס” המובלת על ידי נאס”א, ואליה מצטרפת ישראל בימים אלו. פיתוחים טכנולוגיים הקשורים לחלל יהוו מרכיב מפתח בהמשך המהפכה הדיגיטלית שמעצבת את חיינו.
אך על מנת לנצל נכון את האפשרויות הנפתחות בחלל, מדינת ישראל חייבת להמשיך ולצעוד קדימה על ידי עידוד היזמות, בתשתית מאפשרת ובהורדת סיכונים למשקיעים בתחום. פעולה בחלל, מלהיבה ככל שתהיה, דורשת השקעה, תמיכה ומיקוד. הזדמנות יוצאת דופן עומדת לפתחנו. אנו יכולים וחייבים להפוך אותה למרכיב מרכזי בכלכלה, בחינוך, במחקר ובביטחון של כולנו.
הכותב הוא מנהל סוכנות החלל הישראלית