מנקודת מבט אישית: מערכת היחסים בין ישראל ליפן מצויה לאחרונה בפריחה חסרת תקדים, כאשר בשנים האחרונות התהדק שיתוף הפעולה המדיני והכלכלי בתחומי החדשנות, הבריאות והתיירות. התחלתי שליחותי כשגריר ישראל ביפן באוקטובר 2021 ובתוך חודשים ספורים, נחשפתי לעומק הקשר ולפוטנציאל האדיר של היחסים. אני שומע מכל עבר כי ממשלת יפן, הסקטור הפרטי הכלכלי, החברה האזרחית, עולמות התרבות, המדע והאקדמיה – כולם מדברים על הקפיצה הבאה קדימה ביחסים, שתתרחש השנה.
בשנת 2014 השקיעו חברות יפניות בכלכלה הישראלית כ-200 מיליון דולר. כיום עומד סך ההשקעות היפניות בישראל על כ-13 מיליארד דולר. רק השנה נרשם סך השקעות של 3 מיליארד דולר בקירוב לעומת 1.1 מיליארד ב-2020, גידול של 190% (הנתונים מחברת ההשקעות הראל-הרץ). מעל 90 חברות יפניות פתחו משרדי מחקר ופיתוח או מרכזי חדשנות בישראל ורבות החברות המתעניינות בטכנולוגיה הישראלית ובחברות הסטארט-אפ. ישראל ויפן הינן למעשה כלכלות משלימות, התורמות אחת לשניה באספקטים רבים.
מבחינתי זו שליחות לאומית להביא עוד ועוד חברות יפניות לישראל, לחשוף את ישראל בפני יפן וההיפך ולהסיר חסמים. לישראל יש לא מעט להציע בתחומי הסייבר, הביטחון, החדשנות, החלל, הבריאות, המדע ועוד. ישראל יכולה ללמוד מהכלכלה השלישית בגודלה בעולם מהי משמעת וחריצות, הפעלת יכולת ייצור אדירה, דיוק, מושלמות של המוצר, רובוטיקה ועוד.
לשם כך, עלינו כממשלות לעודד באמצעות הכלים העומדים לרשותנו את הגדלת הסחר, ההשקעות ההדדיות, הגברת התיירות והקלה על אנשי העסקים משני הצדדים. אחד הכלים הוא השקת קו ישיר בן ישראל ליפן של חברת אל-על. אנו מקווים, שהשמים יפתחו בשתי המדינות וניתן יהיה להשיק מחדש את הקו, שהיה אמור להיות מופעל כבר במרץ 2020, בחודש ספטמבר הקרוב.
אני שומע יותר ויותר כאן, כי מתחיל להיווצר מחסור עבור החברות היפניות באנשי היי-טק, מהנדסים ומתכנתים בישראל. ישראל הפכה מבחינת היפנים ל"עמק הסיליקון" המזרח תיכוני ועלינו להשקיע מאמצים בהכשרת כוח אדם איכותי, הסבות מקצועיות, הרחבת הפקולטות למחשבים ולהנדסה, עידוד עלית אנשי מקצוע והשבת ישראלים מחו"ל לענף ההייטק. בהקשר זה החלטת הממשלה מאוקטובר 2021, הקמת וועדת השרים ופעילותו האינטנסיבית של משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות ביחד עם משרד האוצר – הינם צעדים מבורכים וחשובים.
במהלך התקופה הקצרה שאני כאן נסעתי רבות ברחבי יפן למטרות עבודה. נפגשתי עם אנשים מדהימים וחיפשתי הזדמנויות עבור ישראל. תוך כדי כך למדתי על ההיסטוריה של יפן ונחשפתי ליופייה, לתרבות, לדת, לעולם הקולינריה ועוד.
לקראת יום השואה הבינלאומי, החל ב-27.1, ישראל זוכרת את חסיד אומות העולם, צ'יאונה סוגיהארה שהציל אלפי יהודים מליטא בזמן השואה, ואת המקלט שזכו לו דרך נמל צורוגה - בקובה. יפן מצידה מוקירה את ישראל שהושיטה ידה לסיוע לנפגעי רעש האדמה ב-2011. ישראל הייתה למדינה הראשונה ששיגרה משלחת סיוע רפואית לאזור. עד היום ממשיכה שגרירות ישראל ביפן לפעול במשותף עם אזור טוהוקו (בו מצויה פוקושימה) לקידום חיבורים במגוון תחומים, ומקיימת מספר פרוייקטים בתחומי החדשנות, רווחה, כלכלה ואקדמיה עם הגורמים המקבילים שם. בקרתי לפני כחודש בעיירה ווטארי, והתרגשתי לשמוע את הילדים הנפלאים שרים שירי חנוכה.
יפן תומכת בכלכלה הפלסטינית, בין היתר באמצעות פארק התעשייה החקלאי ביריחו, וזכתה לברכתה של ישראל בנושא. "הסכמי אברהם" מהווים הזדמנות נפלאה להוכיח שהחרם הערבי כבר מזמן לא קיים ומאפשרים להביא גם לשיתופי פעולה משולשים יפן-ישראל-מדינות המפרץ. החודש התקיים הכנס הראשון המשולש, בהשתתפות שרי הכלכלה מיפן, ישראל ואיחוד האמירויות.
השנה חוגגות ישראל ויפן 70 שנה ליחסים ביניהן. שתי היסטוריות עתיקות עם מורשות מפוארות, שחוגגות יחסים צעירים. יפן מהווה הזדמנות מדהימה עבורנו וישראל, החולקת עמה ערכים זהים של דמוקרטיה, חירות, זכויות האדם ושלטון החוק – יכולה להפוך לנכס עבור יפן.
הכותב הוא שגריר ישראל ביפן