מדי כמה חודשים עולים לכותרות עומסי התנועה, מכת מדינה שהולכת ומתרחבת וזוכה להפוגה רק בתקופות סגרים ובידודים. ריבוי הרכבים הפרטיים, התחבורה הציבורית הלוקה בחסר והתשתיות הלא מספקות עולים לדיון חדשות לבקרים, כאשר הפתרון המוצע שוב ושוב הוא שדרוג התדירות ותגבור התחבורה הציבורית.
תפיסה זו אינה פתרון אפקטיבי עבור תושבי 54 המועצות האזוריות בארץ. מראה של אוטובוס רפאים שנכנס פעם או פעמיים ביום למושב, לקיבוץ או ליישוב קהילתי ויוצא ממנו ריק הוא שכיח והוספת קווי אוטובוס לא תענה על הצורך. בסקר שערכנו עם חברת המחקר גיאוקרטוגרפיה בקרב תושבי המועצה האזורית דרום השרון, מצאנו כי רק 14% מתושבי המועצה משתמשים בתחבורה ציבורית. מתוכם רק 7% הביעו שביעות רצון רבה מהשימוש בתחבורה הציבורית.
מכאן, שפחות מאחוז אחד בלבד מתושבי המועצה, שנמצאת במרכז הארץ וגובלת ברשויות עירוניות רבות - גם משתמשים וגם שבעי רצון מהתחבורה הציבורית. מרחק קצר מהוד השרון, כפר סבא או פתח תקוה, והאפשרות לצרוך תחבורה ציבורית היא אפסית. התחבורה הציבורית במרחב הכפרי לוקה לא רק בחוסר זמינות, כי אם גם בנגישות נמוכה והיעדר קישור לאמצעי תחבורה ציבורית אחרים. כשאין לתושבים אמצעי להגיע לתחנות רכבת או כשהתחבורה הציבורית נכנסת ליישובים בשעות שבהן הביקוש נמוך, אין מנוס משימוש ברכבים פרטיים. יש לקחת בחשבון שהיקף השירותים בתוך היישובים הקטנים מוגבל ולכן הצורך להתנייד מחוץ ליישוב הכרחי.
אז מה הפתרון? תחבורה ציבורית גמישה ותלוית ביקוש המתבססת על אמצעים טכנולוגיים תהווה פתרון לצורכי ניידות במרחב הכפרי, תחסוך בעלויות ותתרום לסביבה. במקום אוטובוסים ריקים בשעות קבועות, יותר רכבי הסעות דינמיים בתדירות ובמסלול, כשלוח הזמנים והמסלול נקבעים בהתאם לביקוש. במקביל, יש לתגבר הסעות דוגמת שאטלים שיסיעו תושבים אל תחנות הרכבת או אזורי התעסוקה. השאטלים לא זוכים כיום לביקוש גבוה בשל מחירם הגבוה ועל כן פיילוטים לשימוש בהם במועצות אזוריות נכשלו.
יש לתת את הדעת לתמחור וסבסוד הנסיעות בהם כדי לתמרץ את הציבור להשתמש בהם. רשת שבילי אופניים המובילה מהיישובים הקטנים אל מוקדי התחבורה בערים הסמוכות תהווה דרך נוספת לקשר ולהנגיש את התחבורה הציבורית העירונית עבור השכנים ביישובים שבהם אין תחבורה ציבורית. הכסף שהמדינה תשקיע בסבסוד הסעות המונים ופיתוח מערכת שבילי אופניים ראויה יחזור אליה בטווח הארוך באמצעות הקלה בעומסי התנועה.
אמצעי נוסף שקיים במועצות האזוריות ויש למנף הוא צי האוטובוסים הצהובים המסיעים תלמידים ותלמידות אל בתי הספר. עשרות אוטובוסים בכל מועצה אזורית עומדים החל מהשעה ארבע אחר הצהריים, בשל איסור רגולטורי להשתמש בהם לצורכי הסעות אחרים. לו יתאפשר לרשויות להפעיל את האוטובוסים שברשותן, הן יוכלו להשתמש בהם באופן מותאם לשטח, שכן הרשויות מכירות את צורכי התושבים ויכולות בזמן קצר לבצע שינויים והתאמות בשירות לפי הצרכים המשתנים.
כפי שלימדה אותנו הקורונה, אין גוף הקרוב לאזרחים כמו הרשויות המקומיות, שיודעות לתת מענים מותאמים ומהירים מתוך היכרות עם קהל היעד. שימוש במשאבים הקיימים, הסרת חסמים רגולטוריים, הסטת תקציבים בצורה יעילה ומתן סבסוד שהוא למעשה השקעה - והתחבורה הציבורית לא תהיה נחלתו הבלעדית של המרחב העירוני.
הכותבת היא ראש המועצה האזורית דרום השרון