סערת ההדחה של הפרשן יעקב ברדוגו העלתה בימים האחרונים את גלי צה”ל שוב לכותרות. כזכור, התחנה הזו כבר כמעט נסגרה לפני כ־40 שנה כאשר הרמטכ”ל דאז משה לוי החליט ב־1983 להפסיק את שידורי החדשות שלה ולצמצם את תקציבה ומספר עובדיה. רק בעקבות התערבות של גורמים שונים היא המשיכה בשידוריה.
כידוע, גלי צה”ל נולדה בספטמבר 1950, כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון דאז דוד בן־גוריון חנך אותה, תמך בה ודאג להציג אותה כתחנת שידור חשובה שתנחיל לדור הצעיר ולגלי העולים שהגיעו אז למדינה הצעירה את מורשת הקרב של דור תש”ח ושל צה”ל שהיה אז בחיתוליו.
הרמטכ”ל משה לוי לא היה בודד בעמדתו לסגור את התחנה. גם אהוד ברק בתחילת כהונתו כרמטכ”ל בתחילת שנות ה־90 פעל לסגירת התחנה ולהעברתה למשרד החינוך או לרשות השידור, אך ללא הצלחה. לפני למעלה מעשור תנועת “ישראל שלי” עשתה מאמצים גדולים לסגור את התחנה בעזרת מאות אנשי מילואים שיצאו להפגין נגדה, בטענה שמדובר בתחנה צבאית שנגועה בגוון שמאלי קיצוני ופועלת נגד מי שאמורים להיות כביכול מאזיניה, חיילי צה”ל. גם דוח מבקר המדינה משנת 2008 קבע שנדרש “ניתוח” שיפריד את גלי צה”ל מהצבא, בטענה שלא הגיוני שלצבא יש תחנה שאינה משדרת לצבא, וגם לא ייתכן שזה ימומן מתקציב הביטחון.
בהמשך דרך החתחתים של גלי צה”ל פעל גם הרמטכ”ל גדי איזנקוט לסגירתה כשאמר ב־2016 שלא נכון שצה”ל יחזיק בתחנת רדיו צבאית שעוסקת במחלוקות אזרחיות.
כנער מתבגר בתחילת שנות ה־60, אני זוכר כיצד בני דורי ואני המתנו מדי ערב בקוצר רוח לתוכנית “ד”ש עם שיר” שפתחה את שידורי התחנה בשש וחצי בערב. אנחנו, הצעירים, השתוקקנו לשמוע את אלביס פרסלי, קליף ריצ’רד, פול אנקה, "ארבעת האחים" ועוד. גלי צה”ל כתחנה תוססת עם רוח צעירה הביאה אז את משב הרוח הזה לכאן והפכה לתחנה של מרבית הצעירים שחיו אז במדינה, בעזרת תוכניות שהפכו מהר מאוד לפופולריות כמו מצעדי הפזמונים הלועזי והעברי, “תיבת נוח”, “הכה את התקליטייה”, תוכנית הספורט של ישעיהו פורת ו”קולה של אמא”.
באופן אישי, הפכתי למאזין קבוע לתוכניתם המרתקת של פרופ’ מיכאל הרסגור ואלכס אנסקי, “שעה היסטורית”, ששודרה בערבי שבת. באותה מידה האזנתי בהנאה לתוכניות כמו “אוניברסיטה משודרת”, “רצועת הביטחון” ולתוכניתו של יואב קוטנר, “מסע הקסם המסתורי של הלהקות”. אלה היו תוכניות ייחודיות לגלי צה”ל שאפיינו אותה כתחנה צבאית שמסוגלת לשדר תוכניות לחיילים ולבני הדור הצעיר.
עם השנים, במסגרת התחרות של גלי צה”ל עם התחנות החדשות והאזוריות שצצו לאורך הזמן, היא התמלאה בשידורים ובפרשנים פוליטיים שצבעו אותה בגוונים מעוררי ויכוח והרחיקו אותה מרחק רב מתדמית התחנה הצבאית שמשדרת לחיילים ועוסקת בענייני צבא, ביטחון והדור שלפני ואחרי השירות הצבאי.
אני נגד סגירת גלי צה”ל, בתנאי שתשנה את פניה באופן משמעותי ותחזור לימיה היפים, עם תוכניות ולוח משדרים שיצדיקו את שמה.