במאה ה־21 אמהוּת וקריירה הן כבר לא טאבו, כבר מתחילת המאה הקודמת אנו עדים למגמה משמעותית של צמצום פערים מגדריים בתעסוקה ובשכר, אך בעשורים האחרונים קיימת האטה מסוימת.

האטה זאת מיוחסת לחוסר הלימה בין התפיסה התודעתית של שוויון מגדרי בתחום התעסוקה, לבין אופי ושיטות התעסוקה שלא השתנו בהתאם. כך שהרצון של נשים לפתח קריירה בהחלט גבוה, אך החסמים של עולם התעסוקה המיושן נותנים את אותותיהם.

על פי מחקר של משרד העבודה והרווחה משנת 2017, 73% מהמשפחות שנשאלו הסכימו כי האחריות הבלעדית על מרב מטלות הבית מונח על כתפי האם. על פי המחקר עולה עוד כי ככל שחלקה היחסי של הכנסת האם גבוה מסך כל ההכנסות במשק הבית, האב לוקח על עצמו יותר אחריות על מטלות הבית.

על פי הלוגיקה של משקי הבית בישראל, בן או בת הזוג שמשתכר בשכר נמוך יותר - הוא זה ש"מקריב" את הקריירה ואת זמנו עבור התא המשפחתי.

מחקר אחרון שנעשה במשרד האוצר על שוק העבודה בישראל אשתקד מוכיח שלוגיקה זו, המובילה את התא המשפחתי בישראל, הופכת עבור הנשים למלכודת הנקראת "קנס אמהות".

על פי המחקר, יש ירידה של 28% בהיקף המשרה של נשים לאחר לידת הילד הראשון. בנוסף עולה מהמחקר כי נשים בוחרת לעבוד בשיעורים גבוהים יותר באזור מגוריהן, דבר שמצמצם מראש את היצע האפשרויות התעסוקה ועשוי לפגוע בגובה שכרן.

מחקר נוסף של אגף הכלכלנית הראשית מ־2019 מצא כי נשירתן של נשים מענף ההייטק מתגברת באופן ניכר לאחר לידת הילד הראשון, וששכרן נפגע גם ביחס להייטקסטיות שאינן אמהות. בנוסף אנו רואים מגמה ברורה לאחר הולדת הילד הראשון, שבמסגרתה אמהות מבקשות לפנות זמן ובכך פוגעות מרצון בעתידן התעסוקתי.

על מנת לשפר את נקודות הפתיחה של נשים בתחום התעסוקה, מוכרח עולם התעסוקה של המאה ה־21 לעשות שינויים מבניים ופרקטיים. הזיק האמהי הוא תורשתי וחזק מכל שינוי בסדר החברתי. אנו לא צריכים להילחם בו, אלא לקבל אותו ולאפשר לנשים לתת מענה לצורך האמהי, ולצד זאת לאפשר להן גם לפתח קריירה שתמנע את הדילמה בין השניים.

הקורונה הייתה קטליזטור ודרשה מאיתנו למצוא פתרונות ושינויים במבנה התעסוקתי. פתאום למדנו שהמערכת יודעת לעבוד לא פחות טוב עם יומיים בשבוע עבודה מהבית, שפגישות מתאפשרות באופן יעיל יותר כאשר הן מתקיימות מרחוק, וכן שאנו חוסכים המון זמן הנדרש לישיבות פרונטליות. מכאן שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לנצל את הזמן פי שניים יותר מעקרונות העבודה המיושנים.

כאשר תהיה חפיפה בין השינוי התודעתי לשינוי הפרקטי בעולם התעסוקה, אנו נמנע מנשים רבות את הדילמה בין קריירה לבין אמהות ונצליח לסגור פערים מגדריים בתחום התעסוקה, מה שיוביל לקידום משמעותי בפעילות הכלכלית וברמת החיים בישראל.

אין ספק שמדובר במדיניות, אך גם למשק יש אחריות לאפשר לנשים לגדול ולפתח קריירה. השינוי מתחיל מלמטה, מנכ"לים ומנכ״ליות, הכוח הוא בידיים שלנו. יש בידכם הזדמנות היסטורית לשנות את נוהלי התעסוקה המיושנת ולקחת את המשק הישראלי צעד נוסף ומשמעותי אל עבר השוויון המגדרי.

הכותבת היא מנכ״לית שחר און, העמותה לקידום מקצועי.