במבט צר, מה שאנו רואים כיום הוא מלחמה בין רוסיה ואוקראינה. במבט רחב יותר, מה שמתחולל לנגד עינינו הוא מלחמת עולם שלישית, בין רוסיה, סין ואיראן מצד אחד ובין אירופה וארצות הברית מצד שני. כנראה שהמציאות נמצאת במקום מסוים בין שתי ההסתכלויות האלה.
על רקע ההתנגשות הטקטונית הזו, מדינת ישראל צריכה להזכיר לעצמה קודם כל את מקומה: עם כל הכבוד שאנו מייחסים לעצמנו, אנחנו מדינה קטנה, אחת המדינות היחידות בעולם שנמצאת תחת איום השמדה ממשי. זה צריך להוביל בראש ובראשונה לענווה: אנחנו לא מנהלים את העולם, כי אם נאבקים עדיין על עצם קיומנו. נביאי ישראל לאורך כל הדרך קראו לממלכת שומרון ויהודה לא להתערב במלחמות עולם.
לא זו בלבד, אלא שגם במבט המצומצם – אנחנו מצולקים מאוד משתי המדינות הנלחמות כעת. ההיסטוריה שלנו עם האוקראינים היא קשה מאוד, מימות בוגדן חמלניצקי ועד לשואה; ההיסטוריה שלנו עם הרוסים מורכבת יותר – הם נאבקו בנאצים במלחמת העולם השנייה, אולם הם גם אלה שיחסם ליהודים במשך המאות האחרונות היה מהקשים ביותר. חלק בלתי נפרד מההלכה היהודית הוא הזיכרון ההיסטורי, וחגים רבים מבוססים עליו. ההיסטוריה אינה כבלים, היא שורשים.
ועל רקע כל זה, עדיין אין אנו רשאים להתעלם מההיבטים המוסריים של המציאות. התהליך הדרמטי ביותר שהתחולל במערכת היחסים הבינלאומיים ב־80 השנים האחרונות הוא הניסיון להוציא את הכוח ואת האלימות מלשמש כאמצעים להכרעת סכסוכים. מודעות העולם למחיר הנורא שהוא שילם בשתי מלחמות העולם הביאה לניסיון לכונן דרך אחרת. דרך זו עדיין מלאה צביעות, מניפולציות, מעניקה כוח מיוחד לחזקים ורווית כשלים, אולם אם צריך לבחור בינה ובין האפשרות האחרת, אנחנו צריכים לבחור בה ולשמוח בקיומה. כאומה וכדת שחזון אחרית הימים שלהן כולל בתוכו את “לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה”, איננו יכולים שלא להיות חלק, קטן כאמור, מכל מהלך המבוסס על המגמה הזו, גם אם ליקוייו עדיין רבים.
מדינת ישראל צריכה אפוא להיות בשוליים של העימות הגדול הזה ולא לדחוף את עצמה להשתתפות בו. אולם גם מהשוליים עלינו לבטא עמדה מוסרית. אנו מתייצבים לצד העולם הנאבק בהפצצות, בהרס, ביצירת המוני פליטים, בזיהום ובאלימות; עמדה זו צריכה לבוא לידי ביטוי בפרופורציות הראויות של קיומנו. זהו החלק של העולם האנושי והאתי שעמו אנחנו מבקשים להיות מזוהים.
מול ערפל האינטרסים הרבים ואין ספור השיקולים, צריך לזכור כי אנו הבאנו לעולם את הבשורה ש”שופך דם האדם באדם דמו יישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם”, ומתוך אמונה עמוקה להתייצב בצד השומר על עיקרון זה. ואם אכן נפתחת האפשרות עבורנו, כמו שנראה בימים אלה, להיות ציר מתווך, זו הזדמנות עצומה שתאפשר למדינת ישראל לעשות את המעשה הנכון ביותר עבור כולם.