כמו בני אדם רבים, גם אנחנו מקפידים לשמור על ניקיון ביתנו. בימים רחוקים יותר היינו מפקידים את ביתנו בידיה האמונות של עוזרת בית. היינו עוקבים אחר תנועותיה הנמרצות והקפדניות בבואה לשטוף ולייבש את רצפת ביתנו. ניקיון הוא פעילות רגילה ושוטפת המלווה את כולנו שנים רבות מאוד.
אלא שבאחרונה נדהמנו לגלות את קיומו של מחקר חדש שלפי ממצאיו, הניקיון עלול להזיק לבריאות. תחילה חשבנו שמדובר בהלצה או במתיחה, אך עיון קפדני גילה ממצאים שאנחנו לא יודעים עדיין כיצד להתייחס אליהם.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Science Advances, העלה כי חומרי הניקוי המסחריים לחיטוי משטחים פנימיים עלולים לשאת חלקיקים מזהמים קטנים, שעלולים להיכנס לתוך דרכי הנשימה של גוף האדם בשיעורים הזהים לאלו של האוויר הנפלט מתנועת כלי רכב ברחוב סואן בעיר או גבוהים מהם. כלומר בעוד אנחנו טורחים לנקות את ביתנו, אנחנו למעשה כאילו מאחסנים את כלי רכבנו בתוך ביתנו, אוטמים את החלונות, נועלים את הדלתות, ושואפים אל ריאותינו את העשן המחניק הנפלט מכלי הרכב שהרגע התנענו אותו בינות לכותלי הבית.
המחקר המדעי, שתוצאותיו פורסמו בעיתון זה, בחן לראשונה את התהליך הכימי הנובע מפעולות הניקיון ומדד את כמות המולקולות והחלקיקים המצויים בחלל חדר משרדי בבניין לאחר שניקו את רצפתו במהלך כ־13 דקות בחומר ניקוי ביתי מסחרי. “החוקרים השתמשו במכשירים חדישים כדי לנטר את הכימיקלים באוויר במהלך 90 דקות שלאחר השטיפה וחישבו ומצאו כמה חלקיקים קטנים ישאף אדם השוהה בחדר באותו זמן”, כך נכתב.
קראנו בחרדה כי החוקרים חשפו כי אדם ממוצע “ינשום כמיליארד עד עשרה מיליארד מהחלקיקים בכל דקה... השימוש בחומרי ניקוי עלול להשפיע על איכות האוויר בתוך הבית ולהוות סכנה בריאותית”. עם זאת, שמחנו לקרוא כי “החוקרים גילו כי שעות אחדות לאחר הניקוי, אחרי שאותם חלקיקים שוקעים במשטחים, הם אינם מזיקים יותר”. החוקרים הוסיפו כי גם מוצרי ניקוי וחיטוי ביתיים, שלחלקם יש ריחות “טבעיים” כמו הדרים או אורן, “עלולים להוות סכנה עבורנו”. מה עושים? או שמפסיקים לנקות ועוברים להתגורר באוהל או שמתעלמים מהגילויים המחקריים הללו או שממתינים למחקר נוסף שיסתור את הממצאים הללו.