אחת השאלות המרכזיות שהתעוררו עם פטירת הרב עובדיה יוסף הייתה מה יהיה על ש"ס. היו שטענו כי תנועת ש"ס עתידה להיחלש במעמדה הציבורי ובכוחה הפוליטי היות שכל הישגיה נשענו על הרב עובדיה יוסף.
אותם אלו שטענו להיחלשות הצפויה של ש"ס נסמכו על היעדר מנהיגות רוחנית בעלת נוכחות ציבורית כמו זו של הרב עובדיה, ועל חיזוק ממד הישראליוּת בקרב ציבור תומכי ש"ס - מהלך שיקשה על שמירת המחנה. התרופפות שליטת המפלגה בעולם החזרה בתשובה והסתלקותו של הרב עובדיה אפשרו לרבנים ספרדים "מהשורה השנייה" לצעוד קדימה ולבקש את חלקם בהנהגה.
פטירתו של הרב עובדיה, יחד עם פטירת הרב שך, הרב אלישיב והרב שטיינמן, אתגרו את החברה החרדית להתמודד עם השאלה אם הסתלקותם של המנהיגים המייסדים תסמן את התפוררות המחנה. רצף מערכות הבחירות שמדינת ישראל עברה בשנים האחרונות הוכיח דבר אחד ברור: פטירת המרנים לא ערערה את מעמדו של הציבור החרדי, הן האשכנזי והן הספרדי.
עם זאת, נכון יהיה לומר שבמערכת בחירות יש ממד של איום ממשי ובעת הזאת כולם "חוזרים הביתה", ורצוי לבדוק זאת גם במערכות הקרובות עם חיזוק היציאה לשוק העבודה וללימודים אקדמיים. אך את המבחן המשמעותי והחשוב ביותר, מבחן ההתפרקות, היהדות החרדית צלחה היטב.
עם פטירתו של הרב חיים קנייבסקי השבוע, שאלת "מה יהיה" לכאורה מוסרת מסדר היום. שאלת מעבר ההנהגה בין הרב קנייבסקי זצ"ל לרב גרשון אדלשטיין שליט"א לא אמורה לערער את יסודות דגל התורה, ולבטח לא להשפיע על קהל המטרה הפוטנציאלי. נכון שהציבור החרדי ניחן במודעות פוליטית גבוהה, אבל קשה לראות את כל הציבור החרדי עוסק בשאלה אם מוטי פלאי, נינו של הרב אדלשטיין, ימלא את התפקיד באופן שונה מינקי, נכדו של הרב קנייבסקי זצ"ל. השדרה המאסיבית של הציבור החרדי אינה תרה במיקרוסקופ אחר דקדוקי עניות פוליטיים.
בשביל להבין מה כן ראוי לקשב ציבורי ואם יורשה לי, לא רק לקשב חרדי, צריך להבין משהו על דמותו של הרב קנייבסקי. בנו של הרב, שהספידו בלוויה, הרב שלמה קנייבסקי, סיפר על אביו: "כשהוא היה מגיע בצהריים מהכולל, האוכל תמיד היה מוכן על השולחן, והוא הקפיד לא לאכול בלי אמא. אם היא לא הייתה יושבת בשולחן, הוא לא היה מסכים לאכול. ואם זה היה לוקח יותר מדקה וחצי, הוא היה מסתובב ומתחיל ללמוד".
הסיפור שלכאורה נראה שולי ולבטח חזר מדי יום, יש בו כדי להצביע על מרכיב מאוד משמעותי בתפיסת הרב קנייבסקי את תפקיד ההנהגה. הרב דאג לשמר את מרכיב הנגישות שלו. נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב שלום כהן סיפר במהלך ימי השבעה כי ראה את הרב יעקב קנייבסקי, "הסטייפלר", סוחב עצים לפני סוכות. שאל אותו מדוע הוא לא נותן לבנו, הרב חיים, לסחוב. השיב הרב: "הבן שלי לומד תורה יותר טוב ממני, אני לא רוצה לבטל אותו".
הרב חיים קנייבסקי שכל עולמו, פשוטו כמשמעו, היה לימוד תורה, שמר על נגישותו לציבור. מעבר להכרעה בשאלות הרות גורל בעולם ההנהגה הכללית, הוא קיבל אזרחים לשאלות משאלות היומיום. נגישותו של הרב קנייבסקי לציבור הרחב מסבירה את הנוכחות הלא מבוטלת, באופן יחסי, של ציבור דתי לאומי ובכלל זה ראשי ישיבות, וגם נוכחות מצומצמת של ציבור חילוני.
הפסקת צהריים
לצורך דיוננו חשוב להניח את המושג "דעת תורה". המונח דעת תורה שונה מהמונח עמדת ההלכה. כאשר מונחת שאלה הלכתית לפתחו של רב ופוסק - הוא מקיים דיון הלכתי. "דעת תורה" זו פנייה לקבל את עמדתו של גדול הדור בשאלה אשר אין לה מענה הלכתי ברור ומובהק. "דעת תורה" רלוונטית לא רק לאורח חייו של הציבור החרדי והציבור הציוני־דתי. גם ציבור מסורתי ולעתים גם ציבור חילוני הולכים "לשמוע את עמדת הרב", "לקבל ברכה מהרב" או "לעשות שאלת רב". הרב קנייבסקי, בצד הלמדנות העצומה, אפשר מתוך תפיסת עולם מכוונת גם את הנגישות הגבוהה לציבור, שאולי יהיו מי שיאמרו מאפיינת תפיסה חסידית.
הנהגתו של הרב חיים קנייבסקי זצ"ל עברה לביתו של הרב גרשון אדלשטיין שליט"א. המעבר הזה היה ברור לכל אחד ממאות האלפים שהגיעו ללוויה בבני ברק. לא היה צורך בהכרזה או בהודעה על יורש, כי אין צורך לומר את המובן מאליו.
בגיליון "דרכי החיזוק" מס' 142 מצוטט הרב אדלשטיין משיחה שנתן לאברכים: "היה מעשה באברך שהיה שקוע מאוד בלימוד, ולא דיבר שום דברים בטלים, וכשהיה חוזר לביתו היה אוכל ונח ומיד חוזר לתלמודו. והעירו לו כי לא זו הדרך, אלא צריך להתעניין בשלומם של בני ביתו, ולתת יחס למי שזקוק לזה, והתחיל לעשות ככה, ומאז נהפכו חייו למאושרים. כל אדם שהוא בעל משפחה, משועבד לבני משפחתו וצריך להקדיש להם זמן".
דבריו של הרב אדלשטיין מתכתבים היטב עם "הפסקת הצהריים" של הרב קנייבסקי וההקפדה לא לאכול אלא רק עם הרבנית. טקסט המבטא אף הוא את תפיסת חובת הנגישות. עם פטירת הרב שטיינמן בשנת 2017, עברה ההנהגה להנהגה משותפת של ראש הישיבה הרב אדלשטיין שליט"א ושר התורה הרב קנייבסקי זצ"ל. כעת הכל מתנקז לביתו של הרב גרשון - ההנהגה הרוחנית, השאלות הפוליטיות וגם ההנהגות הפרטיות. מעניין יהיה לבחון כיצד תעוצב הנגישות ומה יהיו השפעותיה על כלל הציבורים תחת הנהגתו הבלעדית של הרב אדלשטיין.
הכותב הוא מנהל אגף תקשורת, עיריית בית שמש
לתגובות: [email protected]