השב"כ (שירות הביטחון הכללי) נועד, על פי החוק, "להגן על המדינה מפני ריגול, חתרנות פנימית וטרור, המסכנים את המדינה". מאחר שבפיגועים האחרונים ההגנה על המדינה נפרצה, המסקנה הפשוטה היא כי השב"כ כשל. זאת אף שיש לו הצלחות גדולות בסיכולים בעבר והוא נחשב בצדק כארגון מהטובים בעולם, ועל כך יבורכו אנשיו.
משום כך, ההתנפלות על השר לביטחון הפנים עמר בר־לב ועל שר הביטחון בני גנץ אינה מוצדקת, אלא אם הם השפיעו על תהליך קבלת ההחלטות לגבי דרך ההפעלה האסטרטגית של השב"כ.
מאחר שהשב"כ כפוף ישירות למשרד ראש הממשלה, וכפיפות זו יצרה מאז ומעולם יכולת השפעה מיידית לראש הממשלה על הגנת המדינה מפני טרור, אני קורא לו לתחקר את השב"כ ולהפיק לקחים מיידיים. זה המעשה הדחוף והמיידי, והוא קודם לכל מיני דברים היוליים שקשורים באידיאולוגיה ובהיסטוריה של היחסים בין העמים. הפעילות של המחבלים בחדרה ובבני הברק הייתה אמורה להיות בפרופיל גבוה.
המפגעים ביצעו לפני הפיגוע כנראה - ואני מדגיש כנראה - הכנות לוגיסטיות נדרשות, כגון מטווח, תרגולים וסיורים מקדימים, והצטיידו בתחמושת ובכלי רכב על מנת להגיע לאזור הפיגוע. אלה פעולות שאינן דומות לסכינאים שיוצאים מביתם ומתנפלים על אנשים ברחוב.
יגידו מומחים כי השב"כ לא התמקד בטרור שמקורו במגזר הערבי הישראלי. לאלה אני אומר כי זו החלטה שגויה, ומי שקיבל אותה חייב לתת דין וחשבון לעם ישראל. ובכלל, הקריאה לאזרחי ישראל לשאת נשק היא נכונה, אך היא נחשבת בעיניי לברירת מחדל בלבד.