היום מתקיים הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת כאשר עמנואל מקרון הנשיא המכהן מתמודד מול מארין לה פן, שעלתה מולו לסיבוב השני. זאת הפעם השניה שהשניים הללו מתמודדים זה מול זו. הפעם שעברה היתה ב-2017, אז מארין לה פן הגיעה מגומגמת, תוקפנית ועשתה את כל הטעויות שאפשר לעשות. היא אכן הפסידה.
למקצה 2022 היא הגיעה מוכנה הרבה יותר, למדה היטב את החומר ונתנה לאריק זמור, המועמד הימני-יהודי-אנטי-ציוני שתומך בה, לעשות את כל טעויות העבר שלה, בעוד היא מדלגת בקלילות מסוימת למקום בו הפעם תכננה להיות. אלא שכל מי שיוצא נגד מקרון בטענה שהוא נשיא מאכזב לעשירים בלבד, לא קרא את המצע של מפלגתה של מארין לה פן. ועל כך, ידידיי, נאמר, אחד בפה ואחד במצע. הגברת אולי הסתובבה בחצי השנה האחרונה ברחבי צרפת וסיפרה למהגרים שהיא מתכוונת להיות נשיאת כל העם הצרפתי, אבל במצע שלה כתוב אחרת.
לה פן, כמו אביה לפניה, רוצה את צרפת לצרפתים, רואה במהגרים הוצאה מיותרת שמגדילה את הגרעון הגדול ממילא, לא מאמינה ברב-תרבותיות, לא מבינה בכלכלה, למרות שהיא טוענת שהדבר הראשון שתעשה הוא לדאוג ליוקר המחיה שמדאיג את הצרפתים (כדי לסבר את האוזן, מדובר במשפחה עשירה, שהמקור להונה אינו ברור), לא מבינה בתרבות. למעשה, תרבות כלל לא מעניינת אותה. בזמן שלמדה משפטים העדיפה לה פן לחגוג, התמחתה במשפט פלילי וייצגה... מהגרים. כן, כן, אתם אלה שהיא לא רוצה בצרפת.
הגברת נציגת האיחוד האירופי בשטרסבורג ובבריסל, אבל בו-בזמן נגד האיחוד האירופי, נגד הפלות, נגד שחיטה מוסלמית ונחשו איזו שחיטה היא הבאה בתור... כי היא לא מעוניינת בקומוניטריזם. לה פן אומרת "אם אתה צרפתי תאכל את מה שיש".
היא מדברת כמו איכרה, אמא שלה, כדי לנקום באבא שלה, הצטלמה לפלייבוי בסדרת תמונות בהן היא מנקה את הבית כשלגופה סינר בלבד. אחרי שלה פן הדיחה את אביה מנשיאות המפלגה ברוב קולות של 70% הוא לא דיבר איתה, העיף אותה מהבית ושיסע את הרוטוויילר שלו בחתול שלה. מארין לה פן תומכת ומעריצה את פוטין, אוליגרכים מממנים את הקמפיינים שלה לנשיאות, היא מכריזה שהיא אנטי-מרקל.
אנטי-מרקל, כן? נגד האישה השפויה ביותר שידע האיחוד האירופי בהיסטוריה שלו, נבונה יותר ממנהיגים גברים, שרק רצו מלחמה ומרקל הצליחה להרגיע אותם. ועוד דבר, לה פן משווה את עצמה לטראמפ. דונלד טראמפ. מישהו רואה את טראמפ מנהיג את הצרפתים? אני לא. אותו טראמפ שאמר לבריז'יט מקרון כשראה אותה בפריז: "את נראית ממש טוב לגילך" (הטאקט-קווים לדמותו).
לעומתה, מקרון, אותו אחד ש"מאוכזבים" ממנו כי הוא נשיא של "עשירים" הוא קלאס באפס מאמץ. הרבה פחות עשיר מלה פן, איש פיננסים, ספץ בכל תחום הכלכלה שצרפת תמיד היתה חלשה בו (סיים אקול נסיונל ד'אדמיניסטרסיון- מקום מוצאה של האליטה המנהלתית של צרפת), איש אשכולות, איש ספר ותרבות, תלמיד שקדן (כמה שקדן? התחתן עם המורה שלו), מנומס, הנשיא התורן של האיחוד האירופי, מנסה ללא הרף לסייע לאוקראינה מול פוטין, ולא פחות חשוב- מתייחס לעצמו עם קריצה מסויימת.
אז נכון שהוא נחשב יהיר, דורש כבוד, שגער בבחור שפנה אליו בשם החיבה "מאנו", אבל התמונה האחרונה שלו מציגה גבר, שכפתוריה העליונים של חולצתו פרומים ומבעד מבצבצות שערות גופו, על פניו חיוך והוא אינו מביט במצלמה. מקרון מזכיר לנו שהוא גם גבר נאה, ומבחינת הצרפתים, מעבר לעובדה שזה תמיד נעים לעין, זו גם גאווה. האחוזים מצביעים על נצחונו של מקרון, אך הפרשנים כמעט לא זקוקים לטבלת הסתברויות, מהסיבה הפשוטה שצרפת עתירת המהגרים עדיין אינה מוכנה למועמדת ימנית קיצונית כל כך.
הכותבת, ד"ר מאיה גז, היא מומחית לתרבות צרפת, דוברת עמותת "רוח נשית" ומרצה במרכז האקדמי ויצו בחיפה.