השבוע שבין ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום העצמאות חייב להיות שבוע של חשבון נפש ביטחוני־מדיני של מדינת ישראל, זהה לזה שנהוג במסורת ישראל ב"ימים הנוראים" שבין ראש השנה ליום הכיפורים. שבוע שבו המדינה־ההנהגה תבחן את התנהלותה לאורך השנה שחלפה בכל מה שקשור לביטחון הפנים והחוץ - מכל ההיבטים.

אילו היינו מיישמים זאת בימים אלה, שבין יום הזיכרון לשואה ליום העצמאות, היינו מקבלים תמונת מצב קשה מאוד שמשקפת מחדלים והזנחה של שנים רבות. מדינת ישראל, על כל ההנהגות שלה בעשורים האחרונים, נותרה תקועה בתפיסות ביטחון מיושנות ומקובעות שאינן נותנות מענה אמיתי לבעיות הביטחוניות הפנימיות והחיצוניות שלנו.

אין חולק על כך שגם חלה שחיקה משמעותית בכוח ההרתעה שלנו בכל הזירות הביטחוניות. למשל, רצועת עזה. מדובר במטרד ביטחוני קשה שרוב המשאבים והמאמצים לפתרונו נעשים במישור ההגנתי - כיפת ברזל ומכשול הגדר, שעולה מיליארדי שקלים - כשאחרי כל זה אנחנו ניצבים באותו מקום. הם ממשיכים לשכלל את הטילים ולשגר אותם ואנחנו ממשיכים להשיב מלחמה שערה בהפצצות מהאוויר. בסך הכל אנו שקועים ומשקיעים יותר בהגנה מאשר בפתרונות יצירתיים שיוצרים הרתעה וגורמים למשגרי הטילים לחשוב פעמיים לפני כל שיגור.

באותה נשימה אפשר להתייחס לבעיית הר הבית. זה שנים רבות שהתמונות העגומות של המהומות והשתוללויות השבאב סביב "האגן הקדוש" חוזרות על עצמן בכל רמדאן, ללא פתרון של ממש, כשלא אחת אותן מהומות קרובות להצית את כל עולם האסלאם נגדנו.

אין ספק שאחת הסיבות העיקריות לקיבעון ולקיפאון בכל מה שקשור למציאת פתרונות יצירתיים ופרגמטיים היא העובדה שהכל אצלנו הפך להיות פוליטי. וכשהכל פוליטי, לא מפתיע שאין עדיין פתרון של ממש להפקרות הבדואית בדרום, למשל, או לכמויות הנשק הגדולות במגזר הערבי.

לאור כל אלה, לטעמי, הפתרון למצב הביטחוני הקשה שנוצר הוא בהקמת מועצה עליונה לביטחון לאומי (מעל"ל). כפי שיש לחרדים את מועצת גדולי התורה, שמייעצת ולמעשה מכריעה בכל עניין, וכמו שיש לרוב מדינות ערב את מועצת השורא, שמטפלת ומעורבת בכל סוגיה, כך אמורה לקום כאן מועצה לאומית לביטחון שתנטרל את הפוליטיקה מהנושא החשוב ביותר לקיומה של המדינה - ביטחון הפנים והחוץ. במיוחד כאשר המצב הביטחוני הפנימי והחיצוני של המדינה הופך להיות מדאיג יותר מיום ליום.

מועצה כזו לביטחון לאומי אמורה להיות מורכבת מ־20 חברים, ללא זהות פוליטית כמובן, על פי המפתח הבא: שישה אלופי צה"ל בדימוס שמייצגים את מיטב זרועות צה"ל, שני ניצבי משטרה או מג"ב לשעבר, שני בכירי מוסד לשעבר, שני בכירי שב"כ לשעבר, שני שופטים עליונים בדימוס, בכיר לשעבר במשרד החוץ, בכיר לשעבר במשרד האוצר, בכיר לשעבר במשרד הבריאות ושלושה נציגים עם רקע מוניציפלי מוכח שייצגו את האזורים שלהם (דרום, צפון וגושי ההתנחלויות).

המועצה הזו, שתמונה בחקיקה ותתוקצב מתקציב הביטחון, תפעל ללא תלות פוליטית, כשבראש ובראשונה היא תגבש אסטרטגיה ביטחונית מחודשת לביטחון הפנים והחוץ של ישראל, בשיתוף צה"ל, המוסד, השב"כ והמשטרה. היא תפעל ישירות מול ראש הממשלה, שר הביטחון והשר לביטחון הפנים.

השפעתה והצלחתה יהיו תלויים ביכולתה להיות יצירתית, מקורית, ובעיקר פרגמטית. וחשוב מכל - כל ההחלטות והתוכניות שהמועצה הזו תציג יהיו חייבות להיות נטולות שיקולים פוליטיים, או כל שיקול זר אחר. להערכתי, מועצה יעילה יכולה להביא בהקדם למפנה חשוב ומתבקש בביטחון המדינה.