הקשר בין אלימות כלכלית ליכולת לצאת ממערכת יחסים אלימה הוכחה מזמן. מחקרים מראים כי למעלה מ –90% מהנשים נפגעות אלימות על גווניה וסוגיה, סובלות גם מאלימות כלכלית, וכי יותר מ –50% מהנשים שעזבו מערכת יחסים מתעללת חזרו לביתן ולתא האלים בגלל החשש שלא יהיה באפשרותן לכלכל ולפרנס את עצמן ובעיקר את ילדיהן.
אלימות כלכלית היא אלימות שקטה וחמקמקה שלא תמיד ניתן לזהותה. נשים רבות שהיו קורבן לסוג אלימות שכזו לא ידעו לתת לה שם או ביטוי.
התרבות המערבית גרמה לנו להאמין בצורה כוללנית וגורפת, כי נשים מעדיפות שלא להתעסק בהיבטים הפיננסיים והכלכליים בתא המשפחתי. כל עוד הדבר נעשה מתוך החלטה ברצון ובמודע, אין עם כך כל בעיה. המבחן האמיתי יתקיים כאשר אותה אישה תבקש גישה לחשבון הבנק כדי לקבל מידע או להוציא סכום כסף מרצונה החופשי. האם תוכל לעשות זאת, או שתידרש לכך לקבל אישור והסכמת בן הזוג? זהו לדעתי הגבול הדק, המבחן הראשון, בין עצמאות כלכלית לאלימות כלכלית.
חשש של נשים ואנשים לנהל באופן אקטיבי את התנהלותם הפיננסית היא טמינת הראש בחול: "לא יודע/ת, לא שומע/ת", "מה שיהיה יהיה", "זורמים" אלו הן רק כמה תגובות שיצא לי לשמוע כששאלתי נשים אם הן יודעות מה קורה בחשבון הבנק שלהן או בחשבון הבנק המשותף להן ולבני זוגן.
לדעתי חובה עלינו כאנשים החיים בחברה קפיטליסטית בה הכול, לצערי, מתחיל ונגמר ביכולת הכלכלית, לדעת לנהל את חיינו גם בהיבט הפיננסי, לדעת לנהל את חשבון הבנק שלנו בצורה מושכלת ונבונה, ולא שמצב החשבון ינהל אותנו. ככל שנתחיל לעשות זאת בגיל צעיר יותר, כך ייטב. זה מפחיד, אני יודעת, אבל זהו כישור ככל הכישורים. ממש כמו שריר חדש שיש להפעיל וללמוד עד שהופך לדרך חיים.
רצוי להתחיל ללמוד איך לנהל את חיינו הכלכליים מגיל צעיר, אז ניתן להטמיע בקרב הילדים את משמעותו של הכסף ואת ההרגלים הקשורים אליו. כיצד אנו מייצרים הכנסות? מאין מגיע הכסף? ילדים רבים מאמינים שהוא מגיע מהקופסא שבקיר או מכרטיס הפלסטיק. כאשר אנו הולכים עם הילדים לסופר או קונים ברשת, אפשר ללמד אותם השוואת מחירים למוצרים, קניה כשצריך ומה שצריך, הבנה ומשמעות של שער חליפין ושל הריבית במשק כמושגים בסיסים. בואו נלמד את ילדינו מהו המחיר של הכסף שלנו, בדיוק כמו שלימדנו אותם לחצות כביש במסגרת שיעורי זהירות בדרכים.
רצוי לפתוח לילדים חשבון בנק ראשון מוקדם ככל האפשר ולתת להם תחושה של חיים עצמאיים. כמובן שיש ללוות אותם, לשמור עליהם, ולהסביר משמעות של צריכה כאן ועכשיו על פני חסכון למטרות משמעותיות בעתיד. ככל שמתבגרים ויוצאים לחיים עצמאים הבנת ההתנהלות הפיננסית הופכת קריטית. כחיילת או סטודנטית חשוב לדעת ולהכיר מהם ההוצאות הקבועות שלנו (אלה שאנחנו משלמים ומחויבים להם עוד לפני שהתנענו את האוטו או קנינו את הקפה שלנו), כמה כסף אנחנו צריכים כדי לשלם את ההתחייבויות שלנו: שכר דירה, ארנונה, חשמל, ועד בית, חדר כושר, טלפון ואינטרנט, ומנגד מאין אשלם? מה ההכנסה הצפויה שלנו? גם אם מדובר בקצבה מההורים או שכר חיילים, הוצאות והכנסות הם שני רכיבים שיתנו לנו את הנתון החשוב של הכנסה פנויה אותה נוכל לחשב ולתכנן קדימה: כמה אנחנו יכולים לצרוך?
הדבר נכון אף יותר, כשאנחנו חלק מתא משפחתי ואחד מבני הזוג משלם ואחראי על הוראות הקבע ועל הקשר עם בעל הדירה. כדאי שבן/בת הזוג השני ידעו את הנתונים, כי רק יחד יוכלו לתכנן את החודש הקרוב ואת העתיד הרחוק.
לא אחת נשים מודרות בכוונת מכוון מחשבון הבנק. לרוב זה יתחיל מתוך רצון של אחד הצדדים "להקל" על האישה כי "היא בדיוק ילדה ולמה לה להטריד את מנוחתה?" "יהיה בסדר, הוא מטפל", ואימרות דומות. לרוב זה יהיה מאד נוח גם לבת הזוג לומר: "נכון, לא מבינה בזה, לא אוהבת מספרים" ועוד.
במערכת יחסים אלימה הדפוס הזה "מתחיל בטוב" ונגמר ברע, משום שעם השנים, הנושא הכספי הופך למעין קופסא שחורה עבור הקורבן, וכאשר תבקש האישה לצאת מהקשר האלים ולפתוח בחיים חדשים, נקודת הפתיחה שלה תהייה נמוכה מאד. במקרה הטוב היא לא תדע מה המצב הפיננסי של חשבון הבנק, במקרה הרע היא תהיה חייבת הרבה כסף להרבה גורמים, ואז תתקשה מאוד להתחיל חיים חדשים. להכניס לתוך הזוגיות מהלך קבוע של בדיקה פיננסית אחת לכמה חודשים ובעיקר בעת שינוי בחיים כמו: לידה, מעבר דירה שינוי מקום עבודה- הוא עניין של חובה.
בואו נלמד אותה, כבר כילדה, איך להתנהל נכון מבחינה כלכלית, מהם מושגי היסוד, אילו שאלות צריך לשאול ועל מה היא צריכה להתעקש?
הכותבת, חגית בכור, היא יו"ר עמותת "רוח נשית" המסייעת לנשים נפגעות אלימות להשתלב במעגל הכלכלי. בעברה הייתה מנהלת בכירה בבנק הפועלים.