הולך ופוחת הדור, ומערכת החינוך בישראל היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהחינוך בישראל הפך לעניין שולי של הממשלות, בניגוד לעבר שבו הממשלות הציבו את מערכת החינוך בראש סדר היום שלהן. על פי נתוני משרד החינוך, בארבע השנים האחרונות נטשו את מערכת החינוך כ־9,300 מורים, ולקראת שנת הלימודים הבאה הוגשו כבר 7,307 בקשות של מורים לצאת לחל"ת ועוד 1,400 הגישו בקשות פרישה.
בשנתיים האחרונות נסגרו 122 כיתות מעון, ולפי אותם נתונים, ייסגרו בימים הקרובים עוד 70 כיתות כאלה. הסיבות לנטישה ולפרישה של עובדי חינוך אינה חדשה. שכרם הזעום מרחיק מהמערכת את מיטב אנשי החינוך ובצדק.
בשנותיה הראשונות של המדינה למרות הצנע, העוני והמחסור שהיה כאן ולצד גלי העלייה הגדולים שהגיעו מכל קצות תבל, ראש הממשלה דאז דוד בן־גוריון הציב את מערכת החינוך בראש סדר היום של ממשלתו, והושקעו בתקופתו משאבים ומאמצים גדולים מאוד כדי לספק לילדי ישראל חינוך ראוי. מיטב המורים נשלחו דווקא למקומות הבעייתים הקשים, למערכת החינוך שנחשבה אז לשליחות לאומית.
החינוך הוא היסוד והבסיס לקיומנו, וכמה עצוב ומדאיג לראות אותו גווע לנגד עינינו. גדול המחנכים יאנוש קורצ'אק ביטא זאת היטב כשאמר: "הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים".
אפשר לבקר בצדק את מערכת החינוך של החברה החרדית שאינה מכינה את ילדיה לחיים המודרניים. אבל החינוך בחברה החרדית הוא הנושא החשוב ביותר בחיי היומיום - הם דואגים לספק לילדיהם את מיטב החינוך על פי תפיסתם. לאורך ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל בלטה יכולת הלמידה שנרכשה בעיקר מלימודי הקודש שעליהם הקפיד העם היהודי לאורך דורות בכל מקום שהוא חי בו.
והנה דווקא בעולם מודרני מתקדם, כשלחינוך יש חשיבות רבה וחשובה להשתלבות בעולם מתקדם ומתפתח, מערכת החינוך בישראל נדחקת, שוקעת, מידרדרת וזועקת להפיכה מזה זמן.
לא רק במבחני הבגרות - היא זועקת להפיכה מהיסוד, מהגיל הרך, כשבראש חייבים להפוך את מקצוע ההוראה למקצוע מבוקש, נכבד וראוי, כשלצדו שכר הולם, כדי שיגיעו אליו מיטב המורים, כשהסיסמה של ההפיכה הזאת תהיה האמרה של אחד ממנהיגי המהפכה הצרפתית ז'ורז' דנטון: "לאחר הלחם החינוך הוא צורך האומה".
אולם מילים וססמאות לא יעזרו כאן. צריך משאבים והתגייסות רוחבית של כל השורות בעם למטרה הנעלה הזאת. חייבים להציל את מערכת החינוך ומיד, כי זה בנפשנו.