אין חולק על האומץ שגילה יו"ר רע"ם מנסור עבאס, כשהוביל את מפלגתו לשותפות ההיסטורית בקואליציה. קריאות הגנאי מכיוון האופוזיציה, המנסות לשוות למפלגה האסלאמית דימוי שקרי של תמיכה בטרור, מוסיפות לסימפטיה שליברלים רבים חשים כלפי עבאס וחברי סיעתו. אלא שהצבעה לרע"ם של ליברלים שוחרי זכויות אדם ואזרח איננה בהכרח תמיכה במיעוט, אלא עלולה להפוך לתמיכה במי שמבקשים לפגוע במיעוטים אחרים.
כך לאחרונה התבטא יו"ר הסיעה ח"כ ואליד טאהא נגד קהילת הלהט"ב באומרו כי "לא יעבור חוק כלשהו שקשור לסוטים בקולות מפלגתנו". זה רק ביטוי אחד לקולות בתוך רע"ם שחותרים לחזק את השמרנות בחברה הערבית. מי שיבחרו להצביע לרע"ם בבחירות, צריכים לתת דעתם על הנשים והגברים בחברה הערבית שככל שרע"ם מתחזקת, חופש הבחירה שלהם מצטמצם עוד יותר.
יש אנשים שבהצבעתם לרע"ם, הם למעשה תומכים בתופעות שאם היו מתרחשות בחברה היהודית, הם היו נלחמים בהן, אך כשהן מתרחשות באום אל־פחם או ברהט, הן נתפסות אחרת.
אסור שהמאבק הליברלי יהפוך לעדתי ודתי, כלומר מאבק שבו כל אחד נאבק על המתרחש ברחוב, בשכונה ובעיר שלו, אלא מאבק כולל, על אופייה של המדינה. המדינה היא גם נתיבות וטירה, רהט ובאר שבע. מי שמחזק את הכוחות השמרניים, מחזק את המשך הפיכתה של מדינת ישראל למקום שיש בו פחות ופחות חופש. אז לפני שתשימו בקלפי את הפתק של רע"ם, תחשבו שוב. האם זו הצבעה בעד החברה הערבית, או נגד אלו בחברה הערבית שמבקשים לחיות את חייהם כפי שהם מאמינים?
הכותבת היא מייסדת ארגון "משפחה חדשה"