התאונות בימים האחרונים שגבו הרוגים רבים החזירו אותי לאחור, לתאונה הטרגית שהייתה במשפחתי. זה קרה לפני כשמונה שנים. הנכדה שלי, יובל, נהרגה בגיל 11 ושמונה חודשים בעת שכבר תכננו את חגיגת בת המצווה שלה, בתאונת דרכים שלא הייתה מחויבת המציאות.

הקטל בדרכים שובר שיאים: 18 הרוגים בתאונות דרכים בתוך פחות משבוע

בעת שיובל חזרה ברכב עם אמה ואחותה, בתום חוג בלט בראשון לציון, מונית, שככל הנראה חצתה את הרמזור באור אדום במהירות, פגעה ברכב שבו נסעו. יובל לא שרדה, ואמה ואחותה נפצעו ואושפזו בבית החולים. אחותה, שהייתה אז בגיל 5, אושפזה במצב קשה ונשקפה סכנה לחייה.

אין דבר יותר נורא מאשר הורה, סבא או סבתא שקוברים את יקיריהם. האירוע הנורא הזה זעזע אותי ואת משפחתי קשות. זו טרגדיה שאני לא מאחל לשום משפחה בעולם.

למרות השבר הגדול, אספתי את עצמי ואמרתי שיש לי מחויבות ואחריות גדולה לבוא ולחנך את הדור הצעיר, את הילדים בגנים ובכיתות הנמוכות. אני מגיע לפחות פעם בשבוע לארבע שעות, ומנסה להחדיר לילדים את חשיבות הבטיחות בדרכים, כללי נסיעה בטוחה, חצייה בטוחה, רכיבה בטוחה ומשחקי כדור.

לא רק בהרצאות, אלא גם באופן מעשי - עם אמצעים כמו מעברי חצייה, רמזורים ומכוניות. במתחם של גנים בחולון אף בניתי בחצר שבין הגנים כביש, מדרכה וכיכר, ואני מלמד שם את הילדים באופן מעשי.

אני פועל כל עת בשיתוף עם עמותת אור ירוק והחברה למתנ"סים, שעושות לילות כימים על מנת למצוא דרכים ואפשרויות להעביר את המסר של בטיחות בדרכים לילדים ולגמלאים. אנחנו מנסים להעביר את המסר, שכל מי שעולה על הכביש, יש לו אחריות וחייבים לנהוג כשאתה רואה את האחר. באמצעות הילדים המסר עובר להורים ולקהילה. אנחנו פועלים גם במועדונים של אזרחים ותיקים.

לדעתי המדינה אינה עושה מספיק בתחום, ועליה לפעול באמצעות משרד התחבורה, משטרת התנועה והרשויות המקומיות. יש להוסיף למשטרת התנועה כוח אדם וניידות, כדי שתהיה יותר נוכחות בכבישים. אנחנו גם משתפים פעולה עם משטרת חולון: אני יוזם מפגשים בין שוטרים לילדים כדי להגביר את המאמץ ההסברתי לחשיבות הנהיגה הבטוחה.

אנו מצויים במצב חירום. אם חלילה קורה פיגוע ואדם נהרג, כל המדינה על הרגליים, אבל שבוע שבו יש 25 הרוגים - ואף אחד לא זועק, כאילו כבר התרגלנו לשגרה, ואסור שזה יהיה. זה לא רק 25 הרוגים, אלא 25 משפחות שנהרסו.

אני מתחנן בפני כל הרשויות: עשו הכל והעניקו עדיפות ראשונה למלחמה בתאונות הדרכים. כמי שחש טרגדיה משפחתית אני מבין את התחושות הנוראיות, ויש להירתם למאבק לאומי. אני מוכן להיות חלק ממצב החירום ולפעול בכל מקום ובכל שעה.

הכותב הוא מתנדב בעמותת אור ירוק ובחברה למתנ"סים