זוכרים שעד לפני חמש שנים יכולנו ללכת ברחוב בלי להסתכל ימינה ושמאלה מבוהלים ואחוזי אימה? כך לתומנו היינו פוסעים, מזדנגפים בדיזינגוף, משוטטים על שינקין או בוגרשוב, מהרהרים מחשבות אקזסטנציאליות, לוגמים משייק הפירות העלק ״בריא״ שקנינו ב״תמרה״. ימים שקטים ויפים, כשלמזרקה של אגם עוד היו צבעים והאוטותל הייתה הצרה הגדולה ביותר שלנו.
הימים האלו עברו חלפו להם, וכך כרעם ביום בהיר התעוררנו למציאות אפלה, אלימה ומלחיצה, בה קורקינטים ממונעים מכתיבים את שגרת ימינו הלחה והדביקה. כלי תעבורה אחד ישלוט בכולם. הם מצוידים ומכוונים לאקלים הישראלי: צופרים, מפילים ודורסים בדרכם כל הולך רגל שאנן, כל פקינז קטן וכל ילד בדרכו לגן. אף אחד אינו יכול לחמוק מאימת הקורקינטים הממונעים.
אפשר לראות זאת בבירור, כחול על גבי לבן, ברשתות החברתיות שהתמלאו בפוסטים ארוכים וקורעי לב של נפגעי הקורקינטים לדורותיהם. כל יום צץ לו פוסט חדש במדור לחיפוש נדרסים, מפורט ונוראי יותר מקודמו. דיווח על עוד רוכב קורקינט שהתעורר מעולף וחבול בבית חולים כזה או אחר, מחפש עדים שיספרו לו מה לכל הרוחות קרה בצומת שבין גורדון לדיזנגוף בשעה חמש וחצי. אני אגיד לך מה קרה: נסעת על קורקינט.
אי אפשר שלא לתהות: האם עיריית ת״א שונאת את תושביה? האם אנחנו בקשר מתעלל ופשוט עוצמים עיניים? האם העיר היקרה בעולם עד כדי כך שמה עלינו קצוץ? אחרת איך אפשר להסביר את ההתעלמות הרועמת של עיריית ת״א מהסיטואציה הבלתי אפשרית שהיא עצמה יצרה?
הבעיה התגלגלה עד הכנסת, ובימים אלו היא מנסה למצוא פתרונות ״יצירתיים״ לבעיה שהפתרון שלה הוא הכי פשוט: "סמכויות אכיפה חדשות לפקחים העירוניים מול רוכבי הכלים החשמליים. בין היתר אכיפת חבישת קסדה, איסור על רכיבה על כלים חשמליים מתחת לגיל 16 ואיסור רכיבה על מדרכות". וואו! זה בטוח יעבוד. אבל הנה רעיון, אולי במקום לפזר פקחים ולחלק דוחות שיעשירו את קופת העירייה העשירה ממילא, תעיפו את הקורקינטים?
ואם לשניה עברה לכם המחשבה הנאיבית לברוח לגבעתיים או רמת גן, כי הדשא אצל השכנים ירוק יותר וכאוטי פחות, תחשבו שוב: רק עכשיו אישרה עיריית רמת גן לחברת הקורקינטים Dott לפרוש בה 200 כלים חשמליים. וכך הקורקינטים האלו מצטרפים למאות רבות שכבר פוזרו בת"א לפני שלושה חודשים ובגבעתיים לפני חודשיים ומביאים את מספרם בגוש דן לסדר גודל אקספוננציאלי של כ-2,000 קורקינטים. וזה כמובן בגרף ישיר לנתונים של מכון גרטנר (המכון הלאומי לחקר הטראומה ורפואה דחופה בשיבא) שמעדכן כי מעל 200 בני אדם אושפזו השנה לאחר תאונות עם כלי תחבורה חשמליים.
אז אם נתעלם לרגע מהעובדה שתל אביבא גם ככה הפכה לבלתי ניתנת לחיים as we know it: אבן גבירול שנראה כמו תעלת בלאומילך, כיכר רבין שקיבלה מראה של אסדת נפט, מסלולי אוטובוסים ביזאריים שפולשים לרחובות הקטנים ויוצרים פקקים בלתי נסבלים. העיר הפכה לתמונה ענקית של אשר.אפשר לומר שהקורקינטים הם ה"אייסינג און טופ".
"אבל אתם בחרתם לגור בה, אז על מה אתם מתבכיינים?", תכתבו לי עוד שניה בתגובות.