גם התחזיות האופטימיות ביותר שעל פיהן אחד מהגושים יקים כאן ממשלה עם 61 מנדטים, לא מנבאות למדינת ישראל המקוטבת עתיד טוב יותר, שקט ושלווה. לא צריך להיות פרשן פוליטי על מנת להבין מהם משמעותה ועתידה של ממשלה הנשענת על רוב של 61 מנדטים. העיסוק המתמשך של שני הגושים במאבק על שלטון ושררה הכניס את המדינה לכאוס מתמשך, הוציא אותה מאיפוס וגורם לכך שלא ניתנה כאן הדעת לנקיטת יוזמה שתתאים למצב המתהווה סביבנו.
המאבק הפנימי הבלתי נגמר הזה מחליש את מדינת ישראל בכל היבט אפשרי, כשלמעשה כל הסיסמאות המוכרות על מדינה איתנה ויציבה שיודעת להתעלות על עצמה בעת צרה, להתמודד עם מצבים קשים, ואפילו להתלכד למרות הקרעים הפנימיים, מתנפצות לנגד עינינו.
כל זה נובע בעיקר ממשבר מנהיגות. העובדה שאנו מצויים במערכת בחירות חמישית בתוך כשלוש שנים היא ההוכחה הטובה ביותר לחולשת המנהיגות. כאשר יש היעדר מנהיגות נוצר ואקום שלטוני, שאחד התסמינים שלו הוא ריבוי מפלגות קיקיוניות. ההיסטוריה של העם היהודי כללה שלל שסעים, מחלוקות ויריבויות שאפילו הביאו לחורבן וגלות של 2,000 שנה, אבל לאורך ההיסטוריה היו גם מנהיגים שידעו לאחד את העם, להציב את טובת העם והמדינה לפני כל אינטרס ועניין ובעיקר לעשות ויתורים נדרשים על מנת לשרת את אחדות העם וקיומו.
מדינת ישראל מצויה בימים אלה במצב חירום ביטחוני פנימי וחיצוני, בהתמודדות עם יוקר מחיה, עם בעיות דיור, עם מערכות חינוך ובריאות שנדרשות לתמיכה רבה. ההיגיון זועק בשעות קשות אלה לאחדות, ליכוד השורות והתמקדות במה שחשוב על מנת לבלום את ההידרדרות הזו, כולל ויתורים קשים וכואבים אם צריך.
ערב הבחירות כתב יו”ר האופוזיציה והליכוד בנימין נתניהו: “... נותרו לי עוד משימות כדי להשלים את שליחותי למען ביצור מעמדה של מדינת ישראל ועם ישראל, משימת חיי היא להבטיח את עתיד ישראל”. עולה השאלה לנתניהו הנכבד: אם משימת חייו היא להבטיח את עתידנו וביטחוננו, מדוע אינו לוקח פסק זמן מהשליחות הלאומית שלו עד לסיום ענייניו בבית המשפט? כך הייתה קמה כאן כבר לפני שלוש שנים ממשלת אחדות רחבה ופרגמטית, שהייתה נותנת מענה לרוב תחלואי המדינה, מונעת את הקרע והשסע בעם, וללא ספק היו פני המדינה נראים היום אחרת.
זה עדיין לא מאוחר מדי. אם משימת חייו של נתניהו היא “להבטיח את עתיד ישראל”, זאת הזדמנות נפלאה עבורו להוכיח זאת. מנהיגות היא גם היכולת והאומץ לעשות ויתורים בשעות קשות וגורליות.