יש לא מעט בני ובנות אדם וחוה שמיואשים עד חוששים להשאיר לצאצאיהם מדינת אייתוללות, שיש לה פצצה ומטעני הבל תודעתיים. הנימה הפסימית הזו, שנסמכת על הרכב הממשלה החדשה, צפה יותר ויותר בתקשורת ובציבור הרלוונטי.

באורח טבעי כמעט, אלה המיואשים ממצבנו כעם וכמדינה הם גם קהל היעד של המאבק הגלובלי לבלימת תופעת שינוי האקלים. כאילו אין לנו בישראל חששות קיומיים ברמה הפיזית והזהותית, אנחנו נדרשים לפנות מקום בקשב ובפעילות הכלכלית לטובת משהו ערטילאי כמו המראות המרהיבים של קריסת קרחונים ועליית פני הים ושאר סימנים.

רובנו אמורים להבין את הסברי המדענים, גם אם יש בעיה בחיבור הנוסחאות והמחקרים של היום עם אפוקליפסה מחר. מסתבר שהדיווחים המצולמים על שיטפון הרסני, בצורות קטלניות או קור וחום - מטלטלים את העולם ברמת הדחיפות שתובעים פעילי ארגוני הסביבה.

לאחרונה נערכה בשארם א־שייח' הוועידה ה־27 של האו"ם לשינוי האקלים. המניע היה המאבק בגזי החממה. כ־100 ראשי מדינות ונציגים של כמעט 200 מדינות היו שם. סין ורוסיה, מדינות מזהמות במיוחד, לא השתתפו (הסבר מפתיע בהמשך). בביתן הישראלי התקיימו 35 אירועים, והגיעו כ־100 איש ואישה - מנשיא המדינה ושרי ממשלה ועד השירות המטאורולוגי. מזג האוויר היה נפלא, הדיונים עם שועי עולם היו מחכימים, והשרה להגנת הסביבה היוצאת תמר זנדברג הציגה את הישגי ישראל, כולל הבטחות לגבי העתיד.

ארגוני הסביבה הישראליים עשו עבודה חשובה בזיהוי גורמים מזהמים, והשרה הרלוונטית זנדברג הציגה שאיפה להפחתת גזי חממה תוך עיגונה בחוק. פקידי האוצר התנגדו ואמרו שהחלטת ממשלה מספיקה, אין צורך בחוק. יחסי הכוחות ברורים, זנדברג שממילא לא היה לה כוח פוליטי כדי לדחוף משמעותית הולכת הביתה. מי שיגיע במקומה יצוף מתחתית רשימת המועמדים וישב בממשלה, שמבחינתה מי שדואג לענייני האקלים הוא אלוהים.

המאבק הגלובלי כיום מתנהל בין האו"ם וועדותיו לבין ממשלות ומפעלים שפועלים כדי להפחית את פליטת גזי החממה. מנגד ניצבים מפעלים ומדינות שסדר העדיפויות שלהם הוא עוצמה כלכלית עכשיו, ואת בריאות הדורות הבאים הם משאירים לדורות הבאים. "הניו יורק טיימס" זיהה דמיון בין המדינות המזהמות ובין אופי המשטר שלהן.

הרקע כאמור הוא מלחמת אוקראינה, והאיש הרע הוא ולדימיר פוטין, שמנהיגים טוטליטריים לאומנים כמוהו משתפים עמו פעולה, מתעלמים מהסנקציות וקונים את הנפט שלו. ביניהם מוזכרים סין ונשיאה, ברזיל ונשיאה היוצא בולסונרו, סעודיה ובן סלמן, וכמובן, "האיש שהכשיר את הקרקע לחיסול שיתוף הפעולה העולמי בתחום האקלים, דונלד טראמפ".