בקרוב עתידה לקום כאן ממשלה חדשה, שנדמה שעבור חלק מהחברים בה, זכויות נשים אינן יותר מעוד תקציב שניתן לסחור בו במסגרת משא ומתן קואליציוני. מעולם לא הייתה כאן ממשלה שנראתה לי מדירה יותר; ממשלה שנשים מעטות מדי יהיו חברות בה, או יהיו בעמדת הובלה מרכזית. עד כה עסק השיח שניהלו חברי הממשלה הזו בסוגיות ביטחוניות, לאומיות, לאומניות ודתיות והותיר מאחור סוגיות כמו משפחה, בריאות, שוויון.

הבעייתיות ניכרת לא רק בהרכב הממשלה ובנושאים שחבריה מעלים על סדר היום, אלא גם ביחסם למעט הנשים שנמצאות בתפקידי מפתח. לא מן הנמנע כי הזלזול של כמה מחברי הכנסת ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, קשור בהיותה אישה. זה גם המקרה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עוד שומרת סף שסופגת ביקורת רבה דרך קבע.

ההתנהלות הזו חייבת להדיר שינה מכל אחד ואחת מאיתנו. שוויון מגדרי איננו "בשביל נשים", הוא בסיס לכל חברה בריאה, שמעצימה את כל חברותיה וחבריה. דמותה של הממשלה העתידית, הערכים שהיא מייצגת ומקדמת - לא רק שמסיגים אותנו לאחור, אלא פוגעים ביכולת של הילדות והילדים שגדלים כאן לשאוף לשוויון הזדמנויות.

במקום להיאבק על שוויון מלא, הממשלה הזו עלולה להחזיר אותנו למאבק על עצם הנוכחות הנשית במרחב הציבורי; מאבק שלרגע חשבנו שאנחנו בדרך לנצח אותו. כעת ישנו חשש אמיתי שאנחנו צועדות אחורה למציאות של הרבה פחות נשים במוקדי קבלת ההחלטות, של דחיקת החשיבה וסדרי העדיפויות הנשיים, של חוסר יכולת להבטיח לילדות שלנו שוויון. אל מול החושך הזה, חובתנו לעמוד על משמר האור.

להיאבק, להפגין, למחות, לקדם את הערכים שאנו מאמינים בהם בכל מקום שבו אנו יכולים להשפיע – במגזר העסקי, בחברה, במשפחה. לפעול כדי לשמור על נר השוויון דולק, גם בזמנים הקשים שעתידים לבוא.