המאמר מבוסס על שיחה של פרופ' בוזגלו עם עו"ד רווית זילברפרב
חג החנוכה נקשר באתוס הלאומי הישראלי עם מידת הגבורה. מנגד, באתוס הדתי-מסורתי מודגש דווקא "נס חנוכה", הבא לידי ביטוי בניצחון החלשים על החזקים "וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ" ובנס פך השמן. עם הקמתה של מדינת ישראל מועצמת שאלת היחס בין המתח והפער, בין הגבורה לבין הנס כמו גם שאלת אפשרות ההשלמה ההדדית ביניהם. המקורות המדברים על ההשלמה מנוסחים בעזרת הצמד איתערותא דלתתא לאיתערותא דלעילא, ואנחנו מנסים לנסח זאת בשפתינו היום-יומית, ובהנחיית מיטב הבנתינו.
גילויה של לאומיות במדינת ישראל הייתה כה עוצמתית שחלקים בציבור התקשו להכיל את ממדי הנס. התוצאה הייתה שיח שהוריד את נס הקמת המדינה מהממד האלוקי לארצי. "מי ימלל גבורות ה'", המופיע במקורות עבר טרנספורמציה לטובת הקאנון- "מי ימלל גבורות ישראל", ובהמשך- "בימים ההם בזמן הזה, מכבי מושיע ופודה". ליציאה מהגלותיות נלוו ממדים בוטים של קושי להכיר בנס הלאומי והפניית הזרקור אל הממד האנושי שבגאולה. גם בשירת "אנו נושאים לפידים" אנו עדים להתנערות דומה מהנס- "נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו".
מלחמות ישראל לימדו אותנו לא לעצור כאן. רבים מאיתנו זוכרים את הנצחון במלחמת ששת הימים, אך אנו גם זוכרים כיצד האופוריה והרהב פינו את מקומם במלחמת יום הכיפורים לזעקה של משה דיין: "חורבן בית שלישי". זו היתה מלחמה של מעטים מול רבים, קומץ טנקים מופתע מול אסטרטגיות מתוכננות היטב, מדינה בהתגוננות מול צבאות צמאי נקמה שהסתיימה נגד כל הסיכויים בריווח והצלה. ההיסטוריה הישראלית סיפקה דוגמא נוספת להבנה של היחס בין איתערותא דלתתא לאיתערותא דלעילא.
מחלוקות חריפות בעם היהודי קשורות בהבנה של היחס בין הפעולה האנושית לאלוהית. מתנגדי היוזמה הציונית שסמכו על הנס נקראו "גלותיים". אחרים, לעומתם, נתפסו בחדוות העשייה, ב"נס לא קרה לנו". ואולם עם הזמן חבר הלהט הדתי לשלילת הגלות ואנו עדים לרבנים שקוראים להקמת בית המקדש תוך ציטוט "לא תגורו מפני איש". החוכמה שהורישו לנו חז"ל בעקבות החורבן- "לא תתגרו"- ממוסמסת בפסוקים הנ"ל מהמקרא- "לא תגורו", כאילו שחז"ל לא היו מודעים להם. לשיטתם, במאבק על בית המקדש, כל מלחמה מוצדקת, ומי שחושב אחרת הוא גלותי. עמדה זו מעצימה לכאורה את עם ישראל מול אויביו, ואולם, היא חוטאת לאיזון הרצוי בין איתערותא דלתתא ואיתערותא דלעילא.
מאבק החשמונאים היה מאבק הגנה על עולם התורה. בניין המקדש, מסביר רמב"ם, רק אחרי שישרור השלום והשקט מכל האויבים. הצניעות החילונית הבינה את אתערותא דלתתא במונחים צנועים, ואולם, כאשר מצרפים את זו ללהט דתי אנו עלולים להדליק אש זרה שה' לא ציווה.
איך יוצרים איזון בין ממד הגבורה והנס במדיניות הלאומית כיום? ראשית, אין סומכים על הנס, שאינו ניתן לעם ישראל "בהזמנה". שנית, עלינו להפנים את האמונה בצדקת הדרך, לא להניח שאנו זכאים לנסים, "להלך בין הטיפות". ההסתמכות על הנס, שכרוכה בהתגרות בעמים סביבנו היא החזרה לגלותיות. ההדרכה היהודית הראויה היא לדבוק במעשה האנושי ולהכיר בממד הנס, אך לא ליפול להזיה. בכל יזמות- יהודית לעולם ייבחר היזם משימות שיש להן קשר סיבתי בין הפעולה האנושית וההצלחה.
ההדרכה המתבקשת דוגלת בשבחה של המתינות, ההדרגתיות והתבונה. עלינו לבחור מטרות ראויות ולקדמן בהדרגתיות לדרגה האפשרית הבאה. יוזמה ראויה מתקדמת במדרגות סבירות, יחד עם אמונה עמוקה בקב"ה, שאינה מתריסה כלפי שמיא אלא בוטחת בו. יוזמה המונחת על קרקע של צורך וביקוש ומופעלת באופן אחראי ונבון - רותמת אליה ציבורים רחבים והיא מחברת ולא מפרידה.
גם במלחמה על חוליי החברה הישראלית- יש לפעול לפי הדרכה זו. הזעם והמתחים הקיימים בכבישים, ברחוב, בקשרים המשפחתיים ובפוליטיקה- דורשים טיפול עומק חברתי. יש לנו הרבה מה ללמוד מאומות העולם, אך אסור לנו להחמיץ את מתנותיה של המורשת שלנו. בנקודה זו אם שואלים מה האתגר הלאומי שמונח לפנינו הייתי שם את השבת. יום רגיעה, לרענן לחיזוק המשפחה, לעצירה של קצב האי-מיילים, המסכים. בזמנו יצא ביאליק נגד חילול השבת כיוון שחשבה לערך לאומי שרמיסתו תכשיל את המפעל הציוני כולו.
ואולם, נכון לראותה כנכס מבוסס על ההגיון האנושי הבריא. אני לא רואה דרך לריפוי החברה הישראלית בלי החלפת המוזיקה ולהבות הכעס בשגרה שבועית. אין פתרון קסם. להיפך, מי שחושב שאפשר לתקן את הבעיות של החברה הישראלית בלי שבת – אינו אלא סומך על הנס. למרבה הצער הטענו את השבת הישראלית במרכיבים חומציים. השבת שיוצאת נגד העבדות, שמקדשת את הספר, שמכירה בחשיבות הפנאי וחירויות הפרט, שכוללת הגיון אקולוגי פשוט הפכה סלע למחלוקת.
לאחרונה, למרבה ההפתעה, אנחנו עדים ליוזמות שהן ממש בשורה. שבת UNPLUGGED, "שבת ישראלית" מראים שאפשר אחרת. המכון לאומי לשבת, חברה וכלכלה המוקם בימים אלו נושא הבטחה והזמנה של כל חלקי החברה הישראלית. מבחינתי זה הדבר הבא. הלוואי שנזכה.