ממשלות הולכות וממשלות באות, והמשותף לכולן הוא ההבטחות והמילים הגבוהות לטפח, לקדם ולהפוך את הנגב לפנינה ולעתיד של מדינת ישראל. במשך שנים רבות חשו תושבי הנגב כי המדינה הסירה מעצמה אחריות והפכה את הנגב לחצר האחורית שלה. כמעט 70 שנים לאחר הגעתו של בן־גוריון לשדה בוקר, ו־80 שנים לתחילת ההתיישבות היהודית בנגב, אנחנו יכולים לראות ניצנים של תקווה.
אך את הניצנים הללו, כמו לדוגמה היישוב החדש שמוקם בניצנה, יש לקדם כדי שבעתיד באמת נוכל לקצור את הפירות וליהנות מהפוטנציאל הענק שיש לנו כאן. כשאנחנו מדברים על פוטנציאל, חשוב להזכיר את מה שיש לנו כבר כיום בנגב: את החקלאות המדברית אולי הטובה בעולם שבה מגדלים 80% מעגבניות השרי של מדינת ישראל, וגידולים מגוונים כמו ירקות הודיים, ירקות ופירות טרופיים, ולאחרונה אפילו בננות.
בנוסף, בנגב יש מחקר מתקדם, תעשייה כימית מפוארת ותיירות מדברית עם פוטנציאל עולמי. רק ברמת הנגב מיוצרת היום כמחצית מהאנרגיה הסולארית של מדינת ישראל, ובכל רחבי הנגב נערכים מחקרים של סביבה וקיימות ושיתופי פעולה עם מדינות האזור להתמודדות האקלימית של תנאי חיים במדבר. הנגב גם יכול להיות הפתרון למצוקת הדיור במרכז הארץ, יכול להיות הגשר לשלום בין עמי ומדינות האזור בעתיד, ואזור תיירות מופלא שמגיעים אליו מכל מדינות העולם.
ואיך ניתן לעשות את כל זה? להפנים שהנגב הוא התשובה לאתגרי מדינת ישראל כמעט בכל נושא ונושא - מסוגיית הבדואים ועד פרויקטים משני מציאות ברמה הלאומית כדוגמת שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב”ג. הנגב לא יכול להוות רק חצר אחורית של שטחי אש ושמורות טבע, אזורי כרייה וחציבה, אתרי אשפה עבור הפסולת של מרכז הארץ וכו’. הנגב יכול וצריך להפוך לחלון הראווה של מדינת ישראל. צה”ל לא רק צריך לרדת לנגב, אלא לפנות מאות אלפי דונמים של שטחי אש ובסיסים שאינם בשימוש ולהשתמש בהם לדיור והתיישבות, למסחר, לתעסוקה, לתיירות ועוד.
הממשלה החדשה צריכה להבין שחלפו הימים שבהם הנגב היווה רק משאב עבור צורכי ריכוזי האוכלוסייה במרכז הארץ. חלוקה הוגנת לתושבי הנגב אינה רק צעד מוסרי, אלא דרך חכמה והגיונית למימון ההשקעות הנדרשות כאן. כלל הדברים שצוינו כאן אינם בגדר סוד מדינה. השרים החדשים מכירים היטב את הצרכים והתוכניות הדרושות, בהם הצורך להתחיל בראש ובראשונה בחוק וסדר בנגב, שיהוו את התשתית לצמיחה ושגשוג. זה הזמן להניח בצד את העיסוק בכותרות בתקשורת ובטוויטר ולהתחיל להתעסק בחיים עצמם.
הכותב הינו ראש המועצה האזורית רמת הנגב