בעשור האחרון אני חוקרת את השתלבותן של נשים חרדיות בעולם ההייטק. חלק מהנשים שפגשתי הגיעו להייטק בשביל לפרנס את ביתן, אך מהר מאוד הגיעו לתפקידים בכירים יותר. רבות מהן גייסו את הכישורים שרכשו כדי להפוך את החברה החרדית לטובה יותר. אלא שכעת, עם התחזקות המפלגות החרדיות והדתיות בממשלה החדשה, עולה החשש שהסיפור הזה נגמר.

שילובן המוצלח של נשים חרדיות בהייטק נשען על שתי רגליים משמעותיות: כדאיות למעסיקים ופתיחות של עמיתים ועמיתות לקבלת השונה. כדי להגביר את כדאיות ההעסקה של נשים חרדיות, שהכשרתן הבסיסית נחותה מזו של בוגרות האוניברסיטאות והשירות הצבאי הטכנולוגי, המדינה מסבסדת את העסקתן באמצעות תוכניות כמו "מסלולי תעסוקה". במקביל, היא מאפשרת להעסיק אותן בשכר נמוך משל מקבילותיהן החילוניות. המעסיקים בדרך כלל מוכנים לקבל את הצרכים הייחודיים של הנשים החרדיות (שעות עבודה מוגבלות, קושי בנסיעות לחו"ל וחופשות לידה תכופות) כל עוד השתלבותן בעבודה לא תאיים על אורח החיים החילוני של עמיתיהן.

עוד לפני עליית הממשלה הנוכחית, נוכחותן הבולטת של נשים חרדיות עוררה לעתים קרובות אי־נוחות בקרב עובדי הייטק חילונים. מנהל חברת הייטק בינלאומית גדולה, למשל, סיפר לי שנאלץ לגנוז קמפיין פנימי שהתגאה במדיניות ההכלה של הארגון, מפני שדמויות הנשים החרדיות על הפוסטרים הבריחו מועמדים פוטנציאליים מהסוג שהחברה "באמת צריכה", כלומר צעירים בוגרי אוניברסיטאות ו־8200. מנהל חברה בינלאומית אחרת תיאר את חדר ההנקה כ"מפקדת החרדיות" ושיתף בתחושת אי־הנוחות שנוצרה בקרב העובדים האחרים כסיבה לצמצום שכירתן של נשים חרדיות.

התחזקות המפלגות החרדיות והדתיות בממשלה החדשה עלולה להעמיק את החשדנות והחשש כלפי עובדים חרדים. התקווה ששילוב נשים חרדיות יוביל להפחתת הקצבאות בחברה החרדית ירדה לטמיון. עמה עלולה לרדת לטמיון גם נכונות המנהלים להשקיע מאמץ בשילוב עובדות בעלות רקע תרבותי וטכנולוגי שונה. התוצאה תהיה כואבת. נשות טכנולוגיה חרדיות, שכבר השתלבו בתעשייה ומוצאות בה עניין ומימוש עצמי, עלולות לאבד את מה שהשיגו עד כה. שליטת המפלגות הדתיות והחרדיות בשירות המדינה אולי תביא את המוכשרות ביניהן לתפקידים בכירים בשירות זה, אך במקביל תיפגע יכולתו של ההייטק להוות זירת מפגש פורייה בין חילונים וחרדים.

לא מן הנמנע כי שמועות שיתפשטו על פגיעה בעובדים להטב''קים או על הדרת נשים חילוניות על בסיס אידיאולוגיה דתית - יהפכו בהמשך הדרך לתמריץ שבעקבותיו יבחרו ענקיות טכנולוגיה לעזוב את ישראל. התארגנותן של נשים חרדיות ופעולתן לשינוי סדר היום של החברה החרדית - עשויות לצמצם את האיום הזה על הישגיהן.

הכותבת היא מרצה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית