שתי מדינות מהמובילות בעולם בהישגי החינוך שלהן, קנדה ופולין, פעלו באופן דומה להניע את השיפור במערכת. בתוך עשור הן קפצו אל פסגת החינוך הגלובלי, עם שיעור גבוה של תלמידים מצטיינים ופערים נמוכים. אלא שבשתי המדינות הממשלות שעלו לשלטון לאחר מכן ביקשו להחזיר את המטוטלת לנקודה מאוזנת יותר.

במחוז אונטריו בקנדה כיהן דלטון מקגינטי, יו”ר המפלגה הליברלית, כראש הממשלה בשנים 2003־2013. מערכת החינוך של אונטריו דומה לישראל בגודלה ואופייה, וגם שם הישגי החינוך היו נמוכים והפערים גדולים. כדי לגבש את הרפורמה, הממשלה פתחה בדיאלוג עם ההורים וארגוני המורים, והם הסכימו על יעדים משותפים. כדי להוביל את הרפורמה הוקמה יחידה מיוחדת במשרד החינוך. בכל בית ספר מונה רכז הצלחת תלמידים, שתפקידו היה לעקוב אחר ההתקדמות של כל תלמיד ולהניע את תהליכי השיפור. תוכנית הלימודים שונתה כך שהתכנים יהיו יותר רלוונטיים ומחוברים לעולמם של התלמידים.

בפולין כיהן דונלד טאסק, יו”ר מפלגת הפלטפורמה האזרחית, כראש הממשלה בשנים 2007־2014. רפורמת החינוך שלו כללה הקמה של חטיבות ביניים ושינוי של תוכנית הלימודים. שרת החינוך טענה שילדי גיל הביניים נזנחו. חטיבות הביניים החדשות משכו אליהן מנהלים ומורים שהיו חדורי מוטיבציה להוביל ולשנות. יחידת הרפורמה במשרד החינוך מנתה 100 חוקרים ומורים שמשימתם הייתה להפיח חיים בלמידה ולהפוך אותה רלוונטית לחיי התלמידים.

ההישגים במערכות החינוך הללו הגיעו במהירות. באונטריו, היעדים שהוסכמו בין הממשלה, ההורים והמורים הושגו מעל למצופה. במבחני פיזה הבינלאומיים, אונטריו הגיעה לחמישייה הראשונה בעולם בקריאה ובמדעים ולעשירייה הראשונה במתמטיקה. פולין הגיעה במבחני פיזה ב־2012 לעשירייה הראשונה בקריאה ובמדעים וב־2018 למקום העשירי במתמטיקה. שני ראשי הממשלות הללו נבחרו למספר קדנציות, ואחרי יורשיהם התחלף השלטון. באונטריו מאז 2018 מכהן כראש ממשלה דאג פורד, יו”ר המפלגה השמרנית־פרוגרסיבית.

בפולין משמש בתפקיד מאז 2017 מטוש מורביצקי, יו”ר מפלגת הימין “החוק והצדק”. שניהם מובילים מדיניות חינוך של ששמה דגש על מיומנויות יסוד בתחומי הליבה. באונטריו, כחלק מקמפיין הבחירות, הממשלה החדשה הכריזה שתיתן משקל גדול יותר לבניית ידע ומיומנויות למידה. היא עוררה בקרב ההורים נוסטלגיה לדרך שבה הם למדו כילדים, והצליחה לשכנע אותם שלמידת חקר, קבוצתית ואינטגרטיבית, היא שטחית.

מיד כשנבחרה, הממשלה חייבה לימודים מרחוק יום בשבוע (עוד לפני מגפת הקורונה) והנחילה מבחני רישוי למורים. בפולין חטיבות הביניים בוטלו. התחושה הציבורית הייתה שיותר מדי מעברים בין בתי ספר גורמים לילדים טראומה מיותרת. ביטול החטיבות גרם לבתי הספר היסודיים והתיכונים להיות צפופים יותר, כי הם היו צריכים לקלוט תלמידים ולפתוח כיתות. מורים רבים התקשו להתמודד ופרשו מהמערכת.

זו דרכו של החינוך, המטוטלת נעה בין ימין ושמאל, וכל ממשלה רוצה לשנות ולהתאים את המערכת לתפיסת עולמה. האם השינויים האחרונים בקנדה ופולין ישפרו, יפגעו או כלל לא ישפיעו על הישגי החינוך שלהן? תשובה לכך נדע לאחר שיתפרסמו נתוני מחקר פיזה בסוף השנה, וגם אז נמשיך להתווכח. 

הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך