שם הדיון שהתקיים בימים האחרונים בוועדת הפנים של הכנסת – "בחינת סוגיות מהותיות בשלטון המקומי" - מלמד יותר מכל על הפארסה הגדולה שבה מתנהל כיום השלטון המקומי. בדיון הובהר תחילה לראשי הרשויות שעליהם לממן את כלל מוסדות החינוך החרדי בתחומן. יו"ר המרכז לשלטון המקומי חיים ביבס תקף ואמר כי בלתי אפשרי להטיל על הרשויות את התקצוב של מוסדות ללא לימודי ליבה. אליו הצטרפו 170 ראשי רשויות שחתמו על מכתב זועם.
עוד לפני הדיון הזה הודיע שר התרבות והספורט מיקי זוהר שהוא מבטל את מיזם "שבת ישראלית", ובמקביל לא תותר פעילות במימון המשרד מכניסת השבת ועד צאתה. מאותו רגע מצאו את עצמם ראשי רשויות מוצפים בפניות מצד תושבים מוטרדים. גם הפעם דאג יו"ר מרכז השלטון המקומי לשלוח מכתב זועם, ובו טען שמדובר בכפייה דתית. בזמן שלקח לראש הממשלה בנימין נתניהו לגרום לזוהר לחזור בו מהחלטתו, התקיים הדיון בוועדת הפנים שהוזכר לעיל. יו"ר הוועדה יעקב אשר פתח את הדיון באומרו שכראש רשות לשעבר, הוא מכיר בחשיבות של השלטון המקומי ובצורך לחזק אותו. אלא שהפער גדול בין מילים למציאות.
לשלטון מקומי יש תפקיד חשוב ומרכזי בחיי תושבים. אם לא הבנו את זה עד משבר הקורונה, אזי הגיעה המגיפה והוכיחה לכולנו את ההובלה המרכזית של שלטון מקומי בחיינו. רק שככה לא מחזקים שלטון מקומי. בצעדים שמובילה הממשלה נדמה כי ראשי הרשויות שצריכים להוביל, ובוודאי לא להיות מובלים, יהפכו לבובות על חוט שינוהלו על פי ההסכמים הקואליציוניים. המערכה הבאה מעבר לפינה, ואת המחיר ישלמו ראשי הרשויות והתושבים.
הכותבת היא חברת כנסת לשעבר בכנסת ה־24 מטעם ישראל ביתנו. כיהנה כסגנית ראש המועצה המקומית קריית טבעון, מרצה בכירה באקדמיה ואשת תקשורת