בימים האחרונים, לנוכח ריבוי יללות השבר על קיפוח על בסיס עדתי של פוליטיקאים, הציג בפניי אחד מחבריי, רופא במקצועו, שאלה: מהי העדה הכי שנואה בעולם? מי סבלו מגילויי גזענות יותר מכל קבוצה אתנית אחרת? משהבחין כי אני מתחבט בשאלה זו השיב בלי היסוס: האשכנזים.
משהתאוששתי מתשובתו, התחלתי לפשפש בהיסטוריה היהודית. האשכנזים, יהודים ילידי אירופה, סבלו כידוע אין ספור רדיפות בארצות מוצאם. אין תלמיד ישראלי שלא למד על מגבלות ההתיישבות במזרח אירופה, היעדר חופש העיסוק, הפרעות בקישינב, הרדיפות של יהודים בימי הצאר הרוסי, מאסרים בימי השלטון הקומוניסטי ועד לשפל הנורא ביותר של השואה שבה נרצחו מיליוני יהודים. אי אפשר שלא לציין כמובן שגם יהודי ארצות ערב סבלו מאפליה ומרדיפה. ועוד תזכורת היסטורית קצרה: האליטה בימים של טרום הקמת המדינה הייתה היהודים הספרדים בירושלים שנתנו יחס קריר, בלשון המעטה, לאשכנזים בסביבתם.
היהודים האשכנזים שהגיעו ארצה ספגו קיתונות של בוז וגילויי גזענות. הכינוי הידוע "ווזווזים" שדבק בהם הרי לא בא להלל ולשבח אלא להתריס ולהעליב. אין מי שלא מכיר את המונח "יקה פוץ", שבו כונו העולים מגרמניה. גם הרומנים והפולנים קיבלו את הסטריאוטיפים המעליבים שלהם. בהמשך, עם העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה־90, ראינו כיצד גם בעולים דבקו דימויים משפילים שאת חלקם לקח שנים רבות לנער, וחלקם נותרו עמנו עד היום.
מאז ומעולם הואשמו היהודים האשכנזים בכל תחלואי החברה בכל מקום שבו חיו. האם זה נבע מהתנהלותם? האם בגלל שהפכו לשם נרדף להצלחה? האם בגלל קנאה? קשה לי לתת תשובה ברורה לעניין, אך כשמדברים בימים אלה על כוחם והשפעתם כאליטות, אי אפשר להתעלם מהעבר.