אחד היעדים הכי שוויוניים שהציבה לעצמה הממשלה הנוכחית לשנים הקרובות נמצא בעמוד 112 של טיוטת חוק ההסדרים, תחת הכותרת “חיזוק המיומנויות הנרכשות במערכת החינוך”: “הגדלת שיעור התלמידות הזכאיות לתעודת בגרות ‘טק’ ל־15% מכלל תלמידות י”ב עד לשנת תשפ”ח”. למה דווקא 15% של תלמידות שעושות בגרות “טק” - זה כזה ביג דיל? בשורות הבאות אנסה להסביר זאת בפירוט, אבל בקצרה מדובר ביעד שיכול לסייע בתוך עשור לעתיד הכלכלי של כולנו, ולא פחות מזה גם לתרום לשוויון מגדרי ולשינוי חברתי משמעותי.
הכל מתחיל מההייטק, מנוע הצמיחה הכי חשוב של המשק הישראלי. אנחנו גאים בהייטקיסטים שלנו בזכות היצירתיות וההצלחה המסחררת שלהם. אנחנו חולמים שילדינו יהיו חלק מהעולם המלהיב הזה. אבל לפעמים אנחנו גם מקנאים בהם וכועסים עליהם. זה לא הוגן שרק 12% מאיתנו עובדים בהייטק, ועוד יותר לא הוגן זה שמי שנמצא שם הם בעיקר גברים יהודים ממרכז הארץ.
אז איך פותחים את השורות של ההייטק הישראלי, וכיצד אפשר להשתלב בו? מחקר של מכון אהרן שנערך ב־2022 גילה שהכל מתחיל בחינוך. התברר שמרבית אנשי הפיתוח בהייטק הישראלי למדו בתיכון קומבינציה של חמש יחידות במתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ו/או מחשבים. במילים אחרות, מי שרוצה לעבוד בהייטק - כדאי לו ללמוד את חבילת בגרות ה“טק” הזאת.
על פי נתוני משרד החינוך, באנגלית ובמתמטיקה יש שוויון מגדרי. למען האמת, הכפלת בוגרי חמש יחידות במתמטיקה לכ־17% מהניגשים לבגרות - התרחשה יותר בזכות התלמידות מאשר התלמידים. אבל זו לא התמונה במגמות הפיזיקה והמחשבים. ברגע הבחירה במגמות בסוף חטיבת הביניים, תלמידות בוחרות ללמוד דווקא ביולוגיה וכימיה. הסיבה המשמעותית לבחירה זו קשורה בבית הספר. בחטיבת הביניים פועלת כיתת מצוינות מדעית אחת בשכבה, שבה לומדים פיזיקה ומחשבים. מי שמסיים את החטיבה בכיתה הזו נוטה לבחור בחמש יחידות פיזיקה או מחשבים בתיכון. יש לו יתרון של שלוש שנות לימוד על כל התלמידים האחרים בשכבה שלא למדו את המקצועות הללו.
לכיתת המצוינות המדעית יש שמות שונים. לפעמים קוראים לה “מופת”, לעתים היא נקראת “עתודה מדעית טכנולוגית (עמ”ט)”, ולפי סקר של מכון מדגם מאוקטובר 2022, פחות ממחצית ההורים בכלל מודעים לקיומה של כיתה כזו בבית הספר של ילדיהם. כאשר מסתכלים על ההרכב הפנימי של כיתות המצוינות, אפשר לראות שרובן מאוישות בעיקר בבנים.
הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה הבינו שכדי להגיע ל־15%, צריך יותר מלהכפיל את מספר התלמידות המסיימות בגרות “טק” מ־4,500 לכ־10 אלף בכל שנה. זהו יעד שאפתני, אבל גם אפשרי. המשמעות המעשית שלו היא שכמעט כל תלמידה שלומדת חמש יחידות מתמטיקה, תבחר ללמוד גם חמש יחידות פיזיקה או מחשבים.
יהיה חשוב ומעניין לעקוב כיצד הממשלה תתרגם את היעדים למעשים. התוכנית המתגבשת היא להכפיל את כיתות המצוינות בחטיבת הביניים ולעודד את בתי הספר כך שמחצית ממי שלומדים בכיתות הללו - יהיו תלמידות. התיכונים יקבלו תמריץ לגיוס מורים ולפתיחת מגמות של פיזיקה ומחשבים, בדגש על הפריפריה החברתית של ישראל.
תוכנית כזו תקבל תמיכה ציבורית רחבה. רשויות מקומיות, רשתות חינוך, חברות הייטק וארגוני חברה אזרחית יירתמו לעטיפת המהלך מכל כיוון אפשרי. החל מהגברת מודעות של הורים, דרך מתן כתף למורות ולמורים בשליחותם המקצועית החשובה, וכלה בהמחשה לתלמידות ולתלמידים של העתיד שמחכה להם בקצה ההשקעה בלימודים.
הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך