הרחוב הפלסטיני אינו עשוי מקשה אחת. סקרי דעת קהל מראים מגוון דעות על חמאס, על ישראל ועל אלימות פוליטית. כמה סקרים הראו שהרוב בעזה מתנגד להתקפות טילים, אינו בוטח במוסדות השלטון של חמאס, תומך בפשרה עם ישראל ונותן עדיפות לבעיות פנים על פני תסבוכות חוץ.
לפעמים אנחנו נחשפים לדעות אלו, כמו גם לסיבה לכך שהן עולות אל פני השטח לעתים נדירות. ניתן לראות זאת בסרטון הכאתו של שומר בחנות בבית לחם שגינה טרוריסטים. אנו רואים גם ביטויי אומץ אזרחי. למשל במחאות הרחוב בעזה ב־2019, שבהן כאלף פלסטינים אמיצים נורו ונכלאו בגלל מחאתם נגד שלטון חמאס.
אבל כל זה מושך הרבה פחות תשומת לב ממופע הדמים המאורגן של חמאס. בעזה יש קולות הקוראים לשחרור מחמאס, אולם ברחבי העולם לא נעשה כל מאמץ לתת להם במה. הארגון שלנו, "המרכז לקשרי שלום", חש זמן רב צורך לעשות כן.
במדינות ערב, שליטת חמאס בנרטיב הקשור לסכסוך הישראלי־פלסטיני מפריעה לתקשורת בין ערבים לישראלים. היא מפחידה מנהיגים ערבים הנוטים לכיוון השלום, והופכת ערבים התומכים בנורמליזציה למנודים. ואילו במערב, אותו נרטיב מזין את תנועת ה־BDS ואת היומרות שלה לדבר בשם העם הפלסטיני.
אנו מנסים לעזור לערבים לבטא את טענותיהם למען השלום ונגד מיליציות טרור. האוכלוסייה האזרחית בשטחים הפלסטיניים ובמדינות ערב מסוגלת יותר מכל לפוצץ את הבלון ולחשוף כי BDS הוא גוף מלאכותי, זר ואדיש לאינטרסים של העמים הערביים. ארגוני ה־BDS פועלים נגד תחושות מתגברות בציבור הערבי, ורוקדים יד ביד עם זרמים שהציבור הזה אינו רוצה בהם.
לפיכך החלטנו לעשות מעשה. פנינו לכמה עשרות מתושבי רצועת עזה והזמנו אותם לספר את סיפוריהם. המשתתפים תיארו מעצרים שרירותיים, סחטנות, אלימות מצד רשויות החוק והפרה שיטתית של חירותם. הורים שיתפו בחרדות שלהם משטיפת המוח שעושה חמאס לילדיהם. בעלי חנויות תיארו כיצד חמאס מטלטל את עסקיהם. כולם תיארו את ההתעשרות של נציגי חמאס על חשבונם של רוב תושבי הרצועה. לקמפיין הענקנו את השם "לחישות מעזה".
המרואיינים הביעו תמיכה בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית, אולם הם גינו את חמאס כמי שפוגע בשאיפה הזו על ידי ייזום מתיחות צבאית עם ישראל, בעוד אנשיו מסתתרים בתוך בונקרים ומניחים לאוכלוסייה לספוג אבידות. הם תיארו את המלחמות כשעשוע שנועד להשגת כספי סיוע, שאותם גוזלת התנועה לעצמה.
כמה מהם קראו להתנגדות בלתי אלימה מול ישראל במקום התנגדות חמושה. אחרים קראו לדיאלוג עם ישראל, בין שכדי להביא שלום ובין שכדי לבקש את עזרתה בשיקום הרצועה. רובם ביקשו לסיים את מה שכינו "שלטון הכיבוש של חמאס ברצועה".
חינוך מגמתי בבתי הספר
כששקלנו מה לעשות עם העדויות, למדנו מחוויות העבר. ב־2021 כינסנו 312 עיראקים מכל קצוות המדינה בעיר אירביל וקראנו לשלום עם ישראל. חיזבאללה ומיליציות עיראקיות הכריזו מלחמה על הוועידה, "שמא יהיו רבים מהם", כפי שמנהיג חיזבאללה חסן נסראללה תיאר זאת בנאומו. עשינו את מה שנדרש כדי לשמור על כל המשתתפים בטוחים וחופשיים.
בראיונות עם תושבי הרצועה פיתחנו אסטרטגיה שנועדה למזער את החשיפה של המשתתפים, ובמקביל למקסם את ההשפעה של עדויותיהם. הרכבנו צוות של מאיירים, אנשי תוכן ומוזיקאים, ויחד יצרנו 25 וידיאו קליפים. את פניהם של הדוברים החליפה אנימציה, וקולם שונה כדי למנוע את זיהוים.
כל אחד מן הקליפים תורגם לשש שפות באמצעות כתוביות. אחר כך הגענו להסכמי בלעדיות בינלאומיים לצורכי הפצת הסרטונים: עם האתר של הערוץ הסעודי "אל־ערבייה", עם "כיהאן", אתר חדשות איראני הפועל במערב, ועם כלי תקשורת בשפה הצרפתית, האנגלית והפורטוגזית. לא פרסמנו את 25 הקליפים מיד, אלא בשלוש פעימות. השבוע התפרסמו האחרונים שבהם, יחד עם מאמרים המראים כי הטרגדיות שהעזתים תיארו מתרחשות באופן נרחב.
חמאס מיד השיב מלחמה. אנשיו פתחו במתקפת סייבר על כל הפלטפורמות שבהן אנו פועלים ברשת, והפיצו סרטונים עם גרסאות־נגד מזויפות ובהן נרטיב חלופי. תוכנן של גרסאות אלה, כצפוי, סתר את העדויות. באחד הקליפים שלנו מתאר הדובר איך תחת חמאס אסור לומר כי תושבי הרצועה אינם רוצים מלחמה, או להביע רצון כי השינוי יבוא מהעם. בגרסת חמאס המסר היה "הפתרון הוא ההתנגדות ואין אחר בלתו". עוד נאמר שם, "למרות שעברנו ארבע מלחמות, אנו עומדים לצד אנשי ההתנגדות, לעולם לא נוותר עליהם".
בקליפ אחר מבית היוצר שלנו תיארה אישה כיצד היא נחרדת לשלוח את ילדיה לבתי ספר של חמאס, כי שם עוברים התלמידים חינוך מגמתי. בגרסת חמאס מדברת אותה אישה, לכאורה, בגאווה על בתי הספר הללו, שם ניתן חינוך אסלאמיסטי איכותי. מאמץ נגדי מן הסוג הזה דורש שבוע עבודה לפחות של צוות אנשי מקצוע שיעבדו מסביב לשעון. בכך הראה חמאס כי הוא פוחד מן הקולות האמיתיים באוכלוסייה.
למרות מאמצי חמאס, מיזם "לחישות מעזה" נפוץ בכל העולם וחולל שיח חדש. בארצות ערב ניכרה ירידה באהדה לחמאס, והזדהות עם תושבי עזה הכמהים לעתיד טוב יותר. בטוויטר, באינסטגרם, בוואטסאפ ובפלטפורמות אחרות, אפשר היה לראות את התגובות. פעילי מחאה באיראן הזדהו עם המתלוננים בעזה. אישים ודמויות תומכי ישראל לא רק הגיבו בתיעוב כלפי חמאס, אלא גם הכירו בזכותם האנושית של העזתים לשינוי.
תומכים קבועים של דיאלוג עם חמאס אימצו את הקליפים שלנו מסיבות שונות. פעיל השלום הישראלי גרשון בסקין כתב כי הם מסייעים בידי עזתים אמיצים מן השורה לספר לעולם על חייהם תחת שלטון חמאס, אך גם מעניקים הזדמנות למנהיגי חמאס לשמוע את קול נתיניהם.
הקרנה פומבית של הקליפים אורגנה על ידי סניף הנוער העובד והלומד בשדרות. האירוע זכה לחסות Youth4mena, ארגון בלתי ממשלתי הפועל למען שיפור היחסים בין יהודים לערבים. האירוע נדחה בשבוע כדי שהישראלים יוכלו לשבת שבעה על קורבנות הטבח ביום שישי שעבר בירושלים. "הדרך לשלום בין ישראל לשכנותיה היא מסובכת", כתב תום ויזל, מארגן האירוע, "אך היא מתחילה בהבנת הגורמים הקיצוניים באזורנו, תוך ניסיון להדגיש את קולותיהם של אלו הפועלים למען מציאות שונה".
כארגון קטן, איננו משופעים באמצעים שיאפשרו לנו להדהד את קולותיהם של העזתים בעוצמה רבה כמו זו שבה תועמלני חמאס מפיצים את שלהם. למרות זאת, ראינו ניצנים של ברכה בעמלנו. שבועיים מפרסומם, הסרטונים חצו את שני מיליון הצפיות בערוץ היו־טיוב שלנו לבדו. צופים ממדינות דוברות אנגלית תפסו את המקום השני ברשימה אחרי ערבים.
כמיליון צפיות נוספות, להערכתנו, הושגו בערוצי תקשורת אחרים, וכן בשיתופים ברשתות החברתיות, בוואטסאפ ובטלגרם. אנו מעריכים שמספר הצופים הרב ביותר לנפש נרשם ברצועה עצמה, שם נותנים הסרטונים דרור לרגשות שכה רבים חולקים.
המסע של "לחישות בעזה" רק החל. הוא כבר הראה כי אפשר בהחלט לעורר שיח נאור וכן על עזה ועתידה, החל מקמפוסים, דרך מוקדי קבלת החלטות, והחשוב ביותר - ברחבי העולם הערבי. אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להפיץ את המסר ומפצירים באלה המאמינים לקולות הללו: הצטרפו למאמצינו להעניק להם במה.
הכותב הוא המנכ"ל והמייסד של "המרכז לקשרי שלום", שמרכזו בניו יורק