הביטוי "שונא מתנות יחיה" מספר משלי ו'שולחן ערוך' מתייחס לאדם הנמנע מקבלת מתנות בשל אמונתו המנחה אותו לנהוג במידת החסידות ולבטוח באל שידאג לכל מחסורו.
אילו כך היו נוהגים חברי הקואליציה, אולי הם לא היו דוהרים בחיפזון להעביר בוועדת שרים לחקיקה את חוק התרומות, שיאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל תרומות למימון משפטו. הגדיל לעשות ח"כ דודי אמסלם, שהשתלח באופן מביך ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה שהביעה את התנגדותה לחוק.
התנגדותם לחוק של היועצת המשפטית, האופוזיציה והמפגינים נגד הרפורמה המשפטית נשענת על העובדה שקבלת כספי תרומה עבור הגנה משפטית או טיפול רפואי לנבחר הציבור או בני משפחתו – עלולה לכסות על שחיתות.
הבסיס להתנגדות לחוק הוא הפוטנציאל לניגוד עניינים ולניצול של התפקיד השלטוני או של המועמד הציבורי לשם הפקת טובת הנאה פרטית או אחרת, והחשש מאי־שמירת טוהר המידות ומפגיעה באמון. ממקבל המתנה מצופה להכיר תודה לנותן המתנה, ובכך נפתח פתח לשחיתות.
ההסבר השני להתנגדות לחוק הוא משפטי: כל חברי הכנסת והשרים בממשלה מקבלים באופן אוטומטי הגנה משפטית וחסינות מעצם היותם נבחרי ציבור. הם נהנים מהגנה משפטית מלאה מיום תחילת קיום תפקידם, וגם אחרי פרישתם, אם ייתבעו על חלקם ופעולתם במסגרת שירותם את המדינה.
כל עוד נבחרי הציבור ממלאים את תפקידיהם בהתאם לחוק, הם מכוסים באופן מלא על ידי שומרי הסף. אם הם עברו על החוק, ביצעו עבירות במסגרת התפקיד שלהם ומעלו באמון שניתן להם, החסינות תוסר, והם יעמדו לדין כאחד האדם. לגבי מימון טיפול רפואי - חברי הכנסת נהנים מפוליסת בריאות נרחבת, שכולנו יכולים להתקנא בה.
לכן עם כל הכבוד לאמסלם, שתוקף את היועצת המשפטית לממשלה על כך שהיא מונעת טיפול רפואי והגנה משפטית מחברי כנסת ובני משפחותיהם, כדאי שיכיר בכך שהיא לא מונעת מהם את מה שיש להם כבר, ובנדיבות. הצעת החוק היא לעג לרש עבור אלו שידם אינה משגת לקבל טיפול רפואי, בזמן שהממשלה ממהרת להכשיר בעזות מצח את השרץ.