שנת מלחמה בין רוסיה לאוקראינה חשפה וחידדה בחברה הרוסית את הקונפליקטים הפנימיים שהיו מוסתרים מפני השטח עד כה. המלחמה העלתה ברוסיה את השאלה של התרומה של המיעוטים האתניים והתרבותיים למאמצים המרוכזים בחזית. המלחמה שפכה אור על המורכבות האתנית של החברה הרוסית ועל ההיררכיות הקיימות בה.
הבוריאטים, קבוצה אתנית מסיביר המונה כ-500,000 נפש ומתגוררת בבוריאטיה שהיא רפובליקה בפדרציה הרוסית אשר מונה כמיליון אזרחים. לפי הדירוגים הפנימיים מדובר באזור כמעט הכי נידח בבחינת ההתפתחות הכלכלית (מקום 80 מתוך 81). הבוריאטים לא אימצו סגנון חיים של אינטגרציה בחברה הרוסית אלא בחרו להיות חיים של קהילה מבודדת בתוך הפדרציה הרוסית.
מדובר בקבוצה האתנית ייחודית, הגדולה ביותר בסיביר, המהווה תת-קבוצה של המונגולים. מאז תחילת המלחמה, בני המיעוט שמו לב כי בניהם ובעליהם מגויסים במספרים גדולים באופן לא פרופורציונלי לשאר הקבוצות שחיות בפדרציה הרוסית.
הבוריאטים מקבלים ומצייתים לוקים של רוסיה ותמיד מתגייסים להילחם למענה מתוך הסולידריות עם הרוב הרוסי, למרות שבחיי היום יום שלהם מדובר על קבוצה סגורה שלא נוהגת לצאת מחוץ לכפר על מנת לכלכל את עצמה. גם בעיתון גלובס שמו לב לחוסר פרופורציה בקרב ההרוגים, ויצאו עם כותרת הבאה: "ההרוגים הרוסים בפלישה לאוקראינה מגיעים בעיקר מהמחוזות העיניים", כשבוריאטיה היא אחת מהם.
באוקטובר דווח כי "בערים העשירות מוסקבה וסנט פטרסבורג יש פחות מהרוג אחד לכל מאה אלף איש, לעומת עשרות הרוגים במחוזות העניים כמו בוריאטיה וטובה". הקרמלין מרוויח יציבות חברתית בערים גדולות על חשבון של ניצול ציני של אזורים מרוחקים ופריפריה. עצם זה שהמלחמה מתרחשת מחוץ לגבולותיה של רוסיה ושהיא נעשית באמצעות מיעוטים אתניים - משאירים את האוכלוסייה הרוסית בערים גדולות ללא שאלות קשות כלפי המשטר בקרמלין.
מאז החלו להתפרסם נתונים חלקיים על האבדות של רוסיה במלחמה על-ידי משרד הביטחון ומאז שבלוגרים אופוזיציוניים לצד הארגונים בחברה האזרחית יחד עם אמצעי התקשורת האוקראינית החלו להעלות סרטונים לרשת בהם רואים שרוסיה סופגת אבדות עצומות בכוח אדם - המיעוטים בצ'צ'ניה, בדגסטן, בטטרסטן, בבוריאטיה וברפובליקות האחרות החלו להרים גבה. ברפובליקה המוסלמית של דגסטן, באופן מפתיע, נשים יצאו לרחובות על מנת להגן על בעליהן ובניהן. בבוריאטיה יש החרפה במתח בין הפדרציה הרוסית ובין המיעוט הבוריאטי החי בתוכה. בבוריאטיה לא מדובר בגילויי מחאה אלימה ברחובות, אלא בהתבטאויות של המקומיים נגד מלחמה אשר עולים לרשת בתדירות רבה יותר.
המקומיים תמיד ידעו שהאימפריה הרוסית היא גזענית עד מאוד אך קיוו שהגזענות הזאת תהיה מופנית כלפי האויב החיצוני ולא כלפי המיעוטים שמאכלסים את רוסיה. הם טעו. הם טעו בדיוק כמו שטעו בזמנו היהודים בגרמניה שחיו עד לכניסה למחנות ההשמדה בהדחקה ובאשליה שהגזענות של הרייך השלישי תהיה מופנית כלפי "העמים הנחותים" אשר סובבים אותו. הבוריאטים חידדו את השיח האימפריאליסטי של רוסיה בכל הנוגע ליחסים בין המדינה לבין המיעוטים התרבותיים שיושבים בשטחה.
הרשויות המקומיות מנסות לפצות את המשפחות של המיעוט הבוריאטי על אובדן בניהם ובעליהם בחזית באוקראינה אך הדבר לא מסייע לצמצם את המתח שנוצר ביחסי בוריאטיה-מוסקבה. האבסורד הוא שהחייל הבוריאטי, שלעתים קרובות לא יודע לדבר רוסית - נלחם למען השימור של השפה הרוסית נגד האוקראינים דוברי רוסית. במילים אחרות, החייל הבוריאטי שלא יודע רוסית, הורג דוברי רוסית באוקראינה למען שימורה של השפה הרוסית.
העוני המוחלט ברפובליקת בוריאטיה חיזק את סימני השאלה בקרב המיעוט האתני בנוגע ליחסים בין הרפובליקה האוטונומית ובין המדינה. הבוריאטים מבינים היטב שאם יצאו מהאימפריה הרוסית יוכלו להצטרף לארגונים בינלאומיים ללא סנקציות המוטלות על רוסיה על ידי המערב. בטטרסטן מבינים היטב שאם האימפריה הרוסית תתחיל להתפרק - הם, כרפובליקה העשירה בנפט, ירצו למכור את הנפט בעצמם וגם ליהנות מפירות של הסחר הבינלאומי במוצרי האנרגיה. כעת, הרפובליקות מעבירות את רוב מוצרי האנרגיה למרכז שיודע רק לנצלם מבלי להשקיע בתשתיות או בבניית כבישים.
הכותב הוא מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב