המחאה נגד הרפורמה המשפטית, על הפגנותיה הסוערות תוך שיבוש חיי הציבור, נעשית כיום באופן שלא הכרנו בעבר. אנו שומעים קריאות לעידוד השבתות בסקטורים חיוניים הפוגעות בחברה ובמשק, ודרבון של מפקדים בצה"ל ופקודיהם להפגין או לא למלא חובתם הצבאית בהגנה על המולדת. זו הפקרת ביטחוננו.
מטה המאבק נגד הרפורמה: "ננסה לשבש את המראתו של נתניהו לברלין"
נתניהו לפני ההמראה לאיטליה: "האופוזיציה מנסה להפיל את הממשלה ולדרדר לאנרכיה"
המצב מעלה במוחי את הסיפור הטרגי של קמצא ובר־קמצא (מסכת גיטין) שתמציתו: אחד מגבירי ירושלים ערך משתה, שלח את משרתו להזמין את כל נכבדי ירושלים וביקש להזמין את ידידו קמצא. השליח בטעות הזמין את בר־קמצא, היריב של הגביר. הגביר הבחין בו בקהל ושאל אותו: מה אתה עושה פה?
בר־קמצא ענה: "סברתי שהשלמת עמי והזמנת אותי". הגביר ציווה עליו לצאת מהמשתה. כל תחנוני בר־קמצא שיניח לו ולא יבזה אותו לעיני נכבדי ירושלים - לא עזרו, אפילו כשהציע לבעל המשתה שישלם לו כל הוצאותיו. הגביר סירב. יצא בר־קמצא ונשא עיניו הדומעות לשמיים ואמר: הואיל וחכמי ישראל ראו מה עולל לי הגביר, וכיצד ביזה אותי לעיני הקהל, אלך ואעליל עליהם באוזני קיסר רומי. "מרדו בך היהודים", אמר לקיסר, "שלח עגל שיקריבוהו במזבח בית המקדש".
בר־קמצא חתך באוזנו של העגל. לגבי היהודים זה מום ואין להקריב את העגל, ולגבי הרומאים אין זה מום. פרצה מחלוקת בציבור. "נקריב למען השלום", אמרו אחדים. "לא ולא", ענו יריביהם, "כי מה יאמרו הדורות, שאנו מקריבים קורבן עם מום?". וכתמיד, יד הקיצונים גברה. הקיסר הרומי נעלב וציווה על חייליו לשחוט את כל תושבי ירושלים ולשרוף את בית המקדש. זו התוצאה של שנאת חינם.
הרפורמה במערכת המשפט מוצגת כהנהגת דיקטטורה. ומי אחד הבולטים המטיפים להפגנות? יאיר לפיד, שבתנועתו הוא קובע לבדו מי ייכנס לכנסת ומי יישאר מחוצה לה. בעיניי הוא מצטייר, אפוא, כדיקטטור המתנגד לדיקטטורה. בדבריו ובהופעותיו של לפיד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מבצבצים מגרונו שנאה תהומית ותיעוב למי שעומד בראש קואליציה של 64 חברי כנסת. ואולי מישהו יציב בפניו את האמרה מדאורייתא: "לא תשנא אחיך בלבבך" (ויקרא י"ט־י"ז).
רבים מבינים: לא הכשלת הרפורמה המשפטית עומדת לנגד עיני מתנגדיה, אלא הפלת שלטון נבחר בראשות נתניהו שנוא נפשם. ניתן להפיל משטר נבחר בקלפי, אך העוצמה, הלהיטות, שיבוש חיי כולנו ללא כל הבחנה - הם מעשים פסולים בעיניי. ומי הכהן הגדול של המפגינים? פרופ' אהרן ברק, האיש שקבע "הכל שפיט". ומי המדרבנים את ההפגנות? אלה שעברם הפוליטי מאחוריהם: אהוד ברק, אהוד אולמרט, בוגי יעלון ואחרים. לכן נצטט באוזני לפיד ודומיו את האמרה: "וצדקה מתחילה מהבית". קרי: הנהגת דמוקרטיה במוסדות מפלגתו, בטרם יטיף מוסר למפלגות הפועלות על פי כללי דמוקרטיה; פריימריז ובחירות של כל חברי המפלגה.