לאחר שמתווה הפשרה של נשיא המדינה יצחק הרצוג נדחה באופן גורף על ידי הקואליציה, ועל רקע הצגת המתווה “המרוכך” שהציג ח”כ שמחה רוטמן, ברור שבכל הנוגע לסוגיית הרכב הוועדה למינוי שופטים במסגרת הרפורמה המשפטית, טרם נמצאה נוסחה שתהיה מקובלת על שני המחנות.
לכן לא נותר אלא לשוב למקורותינו, לימי הסנהדרין, כדי ללמוד וליישם חלק מהחוכמה היהודית שהייתה אור לגויים ולנו לאורך דורות. חוכמה זו סייעה בזמנו להקמת מערכת משפט מפוארת, שהייתה מקובלת על כל רובדי העם, על השבטים והדעות שבו, בלי שהוטל ספק באמינותה.
הרמב”ם פירט את התכונות שנדרשו מהדיינים שנבחרו לסנהדרין: “אנשים חכמים ונבונים... בעלי דעה מרובה... ויודעין קצת יותר משאר חוכמות כגון רפואות וחשבון, תקופות ומזלות”. כלומר מדובר בנבחרים מקרב העם שחוכמתם סייעה להפוך את מערכת המשפט למוסד שכולם נותנים בו אמון.
הסנהדרין הוקמה בתקופת בית שני וניהלה את המשפט בעם ישראל עד תקופת התלמוד. במשך כ־450 שנה היא הייתה מופת לדורות בהתנהלותה ובמעמדה. הסנהדרין כללה 71 דיינים, כשהדיין ה־71 הוא נשיא הסנהדרין. הדיינים דנו ועסקו בשלל סוגיות - מדיני נפשות ועתיד עם ישראל ועד לדיני תורה ומינוי הכהן הגדול לבית המקדש.
לצד הסנהדרין הגדולה פעלה סנהדרין קטנה שכללה 23 דיינים. במושגים של ימינו מדובר היה בבית דין לתביעות קטנות שעסק בתביעות של בין אדם לחברו ובבעיות מקומיות קטנות.
איך כל זה קשור לכאוס של ימינו? אני מציע שעל מנת להתמודד עם סוגיית בחירת השופטים, בעיקר לבית המשפט העליון, יש מקום להקים סנהדרין קטנה, דהיינו ועדה של 23 נציגים, שיהוו את הוועדה לבחירת שופטי בית המשפט העליון בפרט, ושופטי ישראל בכלל.
מי יהיו חברי הוועדה, וכיצד ייבחרו לתפקידם? על מנת שהוועדה הזו תייצג את כל הדעות היא תכלול אנשי משפט, פרופסורים ודוקטורים למשפטים, נציגים מכל השכבות, העדות והמגזרים ונציגים מכל חלקי הארץ, שיציגו את מועמדותם במכרז ארצי שיפורסם בכל כלי התקשורת. המיון והבחירה של המועמדים ייעשו על ידי משרד מבקר המדינה שיזכה לתקציב וכוח אדם למטרה זו.
לאחר שמשרד מבקר המדינה יבחר את נציגי הסנהדרין הקטנה, נבחריה יוצגו כוועדה הממלכתית לבחירת שופטי בתי המשפט בישראל - מהעליון ועד לבתי המשפט לענייני עבודה, תחבורה וכו’. סנהדרין כזה של נבחרים, שמייצג את העם על שלל דעותיו ורצונותיו, הוא לדעתי המפתח להרכב הנכון ביותר לוועדה לבחירת שופטים.