עיקר הדיון על "הרפורמה המשפטית" נסב סביב המשפט המנהלי־חוקתי, אך השפעתה רבה גם על המשפט הפלילי. החלשת מערכת המשפט, הפוליטיזציה שלה והסרת הבקרה השיפוטית מן החקיקה יובילו לגאות בפשיעה, לאי־שוויון באכיפת הדין הפלילי ולחקיקה פלילית שתפגע בזכויות אדם. הנזק כבר החל.
אם עד כה, כשכשל איש ציבור ועבר על החוק, הוא הועמד לדין פלילי, הרי כעת, גם כשתגאה השחיתות השלטונית, יימצאו אישי הציבור "מעל החוק": בשלב הראשון, בעקבות הפוליטיזציה של הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה, יחדלו היועצים המשפטיים, "שומרי הסף", להיות אנשי מקצוע המומחים בתחומם ואמונים על כללי האתיקה והאינטרס הציבורי. כפועל יוצא מכך, ייכשל השר בתפקידו, בין שבכוונת מכוון מצדו, בין שברשלנות או אף בתום לב.
בשלב הבא, אם יגיע מעשה פלילי של שר לידיעת רשויות אכיפת החוק, ספק רב אם יעמוד להן כוחן למלא את תפקידן כראוי במדינה דמוקרטית. ראשית, הרשויות כבר נחלשו עקב ההסתה העקבית נגדן בגין "תפירת תיקים", כדבריו הקשים והמהדהדים של ראש ממשלת ישראל, בעומדו כנאשם בבית המשפט המחוזי מסובב בשריו־נאמניו (מכוסי הפה).
שנית ועיקר. הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירות שוטרים) מכפיפה את מח"ש ישירות לפוליטיקאי, שר המשפטים, כאשר בסמכותה של מח"ש לחקור ולהעמיד לדין גם תובעים. עם הכפפתה של מח"ש לפוליטיקאי היא תאבד את עצמאותה המקצועית. יחד עמה, תאבד גם התביעה את עצמאותה, שהרי כל נאשם יוכל להתלונן במח"ש נגד התובע המנהל את ההליך הפלילי נגדו. ואז, גורלו של התובע וגורלו של המשפט הפלילי נגד הנאשם יהיו תלויים בהכרעתו של שר המשפטים בעניין התלונה נגד התובע.
ואם בכל זאת ישכילו רשויות האכיפה למלא את תפקידן כראוי, ויגישו כתב אישום נגד מי מנבחרי הציבור שיימצאו נגדו ראיות לכאורה, הרי אז יידון התיק בפני שופטים "מטעם", שופטים שמונו בידי הפוליטיקאים מן הקואליציה, חבריו של אותו נבחר ציבור-נאשם; שופטים, שעתיד קידומם תלוי באותם הפוליטיקאים עצמם. שופטים שכאלה יתקשו מאוד לדון באופן מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי באישום ובנאשם שלפניהם.
הנזק הזה מתרחש לנגד עינינו: שלושת שופטי ראש הממשלה מבית המשפט המחוזי בירושלים מצויים כבר היום בבעיה. מי מהם שיגיע למסקנה כי יש להרשיע בדין את הנאשם יודע היטב שאפסו סיכוייו להתקדם לבית המשפט העליון. ואם בכל זאת יורשע ראש הממשלה בדין, הרי בבית המשפט העליון יחכה לו הרכב שופטים "נוח", שייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון, נשיא, שהרוב הקואליציוני ישכיל למנות עם ביטול שיטת הסניוריטי.
רע לתפארת
אך "הרפורמה" לא תפגע אך ורק במאבק בשחיתות השלטונית. גם בכל משפט פלילי "רגיל", בעבירה כלשהי (רצח, אינוס, מרמה...), לא נוכל לדעת אם אומנם נשפט נאשם בידי שופטים עצמאיים, "נקיים" מהשפעה זרה, או שמא יש לאותו הנאשם קשרים ומהלכים, שמגיעים עד לפוליטיקאים מן הקואליציה היושבים בוועדה למינוי שופטים ולקידומם.
איבוד עצמאותה של מערכת אכיפת החוק, החלשתה והפוליטיזציה שלה יובילו לגאות הפשיעה בישראל. נוסף לכך, תיווצר פגיעה קשה בשוויון: בעל אלים פלוני יועמד לדין ויישא בעונשו, בעל אלים אלמוני, מקורב לפוליטיקאים מן הקואליציה, ייפטר ממעשיו בלא כלום, תוך פגיעה קשה בזכויותיה של אשתו המוכה. אין צורך לומר שתת־אכיפה פלילית ואכיפה בלתי שוויונית יפגעו פגיעה אנושה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
ומעבר לכל האמור, גם טיבו של המשפט הפלילי ישתנה באמצעות חקיקה חדשה שתיזום הממשלה הנבחרת. דא עקא, שחקיקה חדשה זו לא תזכה לבקרה שיפוטית אפקטיבית בידי בית המשפט העליון, בשל "הרפורמה" שמבטלת בקרה שכזו הלכה למעשה. בפרט, באשר לדין המהותי, כבר עתה עומדות על הפרק הצעות חוק פוגעניות וקשות: ביטול העבירה של "מרמה והפרת אמונים", העבירה העיקרית המשמשת את רשויות האכיפה למאבק בשחיתות השלטונית, קביעת עבירה פלילית שמאסר בצדה על מי שתתעטף בטלית בעזרת נשים בכותל המערבי, הטלת עונש מוות חובה על מחבלים ערבים בלבד ועוד.
יש אפשרויות רבות לפגיעה קשה בחיינו ובזכויות של כל אחת ואחד מאיתנו, לרבות המיעוטים והמוחלשים שבקרבנו, באמצעות שימוש בחקיקה פלילית. הסכנה לשימוש לרעה בכלי זה גבוהה במיוחד נוכח החברה המקוטבת שבה אנו חיים, הקואליציה הייחודית שמשמשת כיום והסרת הבקרה השיפוטית בהתאם ל"רפורמה". גם במישור הפלילי, "הרפורמה" שמבקשת הממשלה להוביל היא בגדר "רע לתפארת"