לי ולחבר שלי לשעבר היה הסכם מפוקפק למדי. כשהיינו ביחד גרתי בירושלים, עיר שכולה שתי וערב של עליות וירידות בלתי נסבלות. ועדיין החלטתי, כמו הדראג קווין המוקפדת שאני, להתעקש על פק”ל עקבים קבוע. התוצאה: שלל החלקות ונפילות ברחבי העיר, שהביאו אותי לפצוח בברית משונה עם בן זוגי לשעבר. “אם אני מחליקה מהעקבים – תיפול מיד אחרי, כדי שזה ייראה כאילו תכננו את זה, סבבה?”, הפצרתי בו. כי כזאת אני, אני מאמינה שאם משהו מחורבן קורה לך, פשוט תשחק אותה קול ותעמיד פנים כאילו אתה זורם עם הבדיחה ושזה בעצם מה שתכננת שיקרה מלכתחילה. אבל לא כולם כמוני, מסתבר.


לפני כמה חודשים תמונה לא מרוטשת של סינדי קרופורד הודלפה לרשת. התמונה, שנלקחה מצילומים למגזין “מארי קלייר”, הציגה אותה בהלבשה תחתונה וללא כל ריטוש. לא מדובר בתמונות “לפני” אופייניות שכוכבניות מקפידות לפרסם כדי להוכיח שהשערים שלהן לא עוברים יותר מדי ריטוש. מכירים את התמונות העאלק לא מרוטשות האלו? מהסוג שיש להן ריטוש ממש מעודן שמעמיד פנים שהוא נטול ריטוש? כמו הטרנד “ללא איפור” שכולל שלל שכבות של קרם BB בעל לוק טבעי? בקיצור, בתמונה של קרופורד ששוחררה לא הייתה שום תחבולה. מדובר במסמך אנושי מזעזע באנושיותו.

עורה של קרופורד נראה גולמי ואפוף 50 גוונים של שיזוף לא אחיד. בטנה, שעברה הריון בעבר, נראית מדובללת למדי, אם כי שטוחה. ובאופן כללי, מדובר במראה שמזכיר יותר אישה סטנדרטית לחלוטין א־לה הנשים המפוחמות שאנחנו רואים שורצות בחופי הים בחודש אוגוסט, מאשר אחת מדוגמניות־העל המצליחות של כל הזמנים. עם זאת, התגובות של נשים שונות לתמונתה של קרופורד היו מופלאות. רבות הצהירו ברשתות החברתיות שסוף־סוף ניתנה להן הצצה סודית לאמת שתמיד ניסו להסתיר מאיתנו – גם הדוגמניות לא נראות כמו דוגמניות כשהן מחוץ לשעות העבודה, וללא ספק – גם הן מזדקנות ממש כמו כולנו. התמונה הייתה מנחמת, מעצימה, מעוררת פולמוס ללא ספק, אבל במובן החיובי של העניין. ובכן, לא עבור מושא הצילום, הלוא היא קרופורד, שמסתמן שנותרה בטראומה מהחוויה. 

כשהתמונה התפרסמה לראשונה, קרופורד שמרה על שתיקה. אבל החודש, בראיון למגזין “אל” הקנדי, טוענת קרופורד שמבחינתה הוויראליות של התמונה הייתה לא פחות מבריונות מקוונת. היא אומנם לא הייתה מרוטשת בתמונה, אבל לחלוטין חשה מרוטשת נפשית מכל החוויה. “זה בדיוק מסוג הדברים שלא הייתי רוצה שהבת שלי תעשה לנערה אחרת אונליין”, אמרה בראיון, “זו בריונות מקוונת מבחינתי. אני ילדה גדולה, ואני יכולה כבר להתמודד עם זה, אבל השתמשתי בזה ככלי חינוכי לילדה שלי”.


קראתי את הראיון הזה של קרופורד ולא יכולתי שלא לחשוב: איזו לוזרית טרחנית! אז נכון, “החליקה” לך החוצה תמונה, תזרמי עם זה! תשחררי הודעה קולית של “מה לעשות, ככה נראות נשים אמיתיות!” או משהו מעצים יח”צנית כזה או אחר. אבל במחשבה שנייה, אם את ההחלקות שלי במורד ירושלים ראו רק אולי שני אנשים, את ה”החלקות” של סלבריטאים דוגמת קרופורד רואים מילוני אנשים. זה די מחריד כשחושבים על זה. תמונתה של קרופורד אומנם עשתה טוב למיליוני נשים ברחבי העולם וגרמה להן להרגיש מעט יותר טוב עם עצמן, אבל מה לגבי המחיר שקרופורד שילמה?

* * * * *

אני לא יכולה שלא להתוודות שאני מתלבטת. מצד אחד, מדובר באישיות ציבורית שלאורך שנים נפנפה בפני נשים את המושלמות שלה, אז למה שלא “תיקח אחת בשביל הקבוצה” מה שנקרא, ותיתן לנו פעם אחת גם ליהנות מההבנה שהמראה שהיה לה הוא לא נצחי? ובכלל, בתור דמות ציבורית, למה שלא תמנף את הרגע הזה ותפצח בקריירה חדשה שכולה העצמה נשית ודיבור על נזקי הדימוי הנשי בתקשורת? מצד אחר, קשה לי שלא לחשוב על כך שאף על פי שמדובר בסלבריטאית, גם לה יש הזכות להגנה בסיסית על כבודה ועל צנעת הפרט שלה.

כמו שהסלבריטאיות שהיו חלק משערוריית תמונות העירום בשנה שעברה נוצלו בידי ההאקרים שפרצו לחשבונות שלהן והפיצו משם את תמונות העירום שלהן. ממש כפי שהן ראויות להגנה ולשליטה על הגוף שלהן ועל השימוש בו בפומבי, כך גם קרופורד זכאית לבחור מתי ואיפה ובעיקר איך לחשוף בפומבי את גופה. היא לא חייבת לשאת שום דגל של מרד או העצמה נשית רק משום שזה יהפוך אותה למגניבה, נכונה, קולית או כנה יותר בעיני או בעיני כל הנשים האחרות שראו בתמונה הלא מרוטשת שלה רגע מעצים.

קרופורד מבחינתה הדגישה בראיון שהיא יוצאת נגד הפצת התמונה כדי לחנך את בתה, קאיה בת ה־13, שעושה בימים אלו את צעדיה הראשונים בעולם הדוגמנות. מצד אחד אין ספק שזה מסר נפלא ללמד את הילדה שלך שלהפיץ תמונות של אנשים במצבים לא נעימים זה בעייתי; מצד אחר, לומר לילדה שלך שיש משהו לא בסדר בלהפיץ תמונה לא מרוטשת שלך, בעיקר כשהיא הופכת בגילה הרך לדוגמנית – מעט חסר טעם. מה אני אגיד לכם, שיהיה לסינדי לבריאות.