פרשת השבוע: עשרה רשמים מהאירוע האופנתי הכי לוהט בעיר

 זה מדהים, בדרך כלל אין שום קשר בין הטעם שלי בגברים לקונצנזוס. בשבוע האופנה הזה גיליתי שלפעמים שני הקטבים האלו יכולים להיפגש. לצד העובדה שאחד הדוגמנים החמים של הרגע (ואחד החביבים עלי אישית) – שון בוריס רייטנר – עלה על המסלולים על שלל תלתליו הג'ינג'יים, גם תצוגתו של מעוז דהאן למותג "נובוריש דוג" תיבל את המסלול שלו בשלל דוגמנים כתומי מחלפות. לצד כל הכתום הזה, גם החיבה שלי לראשים מתולתלים קיבלה ביטוי במהלך תצוגת שנקר. 
 

לכאורה, קניון האופנה של גינדי הולך להיות חוד החנית של החדשנות. בכלל, קשה היה שלא לשים לב ששבוע האופנה אכלס לא מעט רגעים טכנולוגיים מתקדמים, החל במסכי ענק ועד סלולריים שתקתקו ללא הרף מכל פינה. עם זאת, לצד כל הקדמה הזאת, נדמה שהחלל נעדר כמעט לחלוטין מיזוג עדכני, אותו החליפו מפלצות אוורור מהזן הלא מועיל בהחלט. אין לי ספק שהמבנה המסוים (אתר בנייה, במילים מכובסות) הציב קשיים בכל הנוגע לאוורור. הפתרון? כמו נשלף מהמאה ה־16. אלפי מניפות הוטסו במהלכו של היום הראשון אל חלל התצוגות, והונחו בתחילתה של כל תצוגה על כיסאות האורחים. 

אם חשבתם שהדרך היחידה לצוות לשמך את הטייטל "מעצב" עוברת דרך ארבע שנות לימוד סיזיפיות – כדאי שתחשבו שוב. גדי אלימלך ועידן לאוס הוכיחו שסטיילינג הוא מלאכה חשובה בהרבה שעל המעצב לצלוח, בטרם יהפוך לתופר מכפלות מן המניין. וכמובן, הגדיל לעשות מרסלו בורלון, האורח שהיה בעברו גם סטייליסט וגם איש יחסי ציבור. 

עיתונאי האופנה הפנימו כבר במהלכו של היום הראשון כי מוטב יהיה להרפות מהמלבושים היומרניים ולעלות על פק"ל של קוקו אסוף, מכנסיים שחורים וגופייה. לעומתם, מיטב הסלבס, הבלוגרים, האינסטגרמרים ויתר האושיות שבאו והלכו מהמתחם לא נתנו לתנאי האקלים של המקום לבלבל אותם, והגיעו עטויים במיטב מחלצותיהם. עם זאת, בהחלט יצוין כי מראה מונוכרומטי ומינימליסטי היה חביב השנה על מרבית באי האירוע. ובא לציון גואל. 

קשה היה שלא לשים לב שהסניקרס היו הנעליים הרשמיות של שבוע האופנה, על רגלי הדוגמניות וכן על רגליהם של האורחים. אך בעוד נעלי הסטן סמית של אדידס עושות השנה קאמבק מטורף בקרב בנות ארצנו, שבוע האופנה הוכיח שאלו דווקא נעלי ניו באלאנס שזכו לעדנה מחודשת, גם על המסלול של תצוגת שנקר (טוב, זה בכל זאת היה שיתוף פעולה) וגם על רגליהן של האורחות. אגב, נעליים נוחות שאינן סניקרס כבשו גם הן לא מעט תצוגות – הכפכפים של סמפל למשל והשקפקפים המשדרגים של שני צימרמן הותירו לא מעט רושם. 

אז מה אם החורף אוטוטו מתחיל ומרבית התצוגות עמדו בסימן חורפי? האביב מעולם לא היה נוכח יותר באוויר. ביום השני של התצוגות התהדרו שתי התצוגות הפותחות בווייב פרפרי במיוחד: דורין פרנקפורט פתחה את התצוגה עם סרטון וידיאו עטוי פרפרים; וגדי אלימלך הקדיש לא מעט מהתצוגה שלו לחרק המכונף והמקושט. 

אושיות מבוגרות דוגמת קרל לגרפלד ואנה וינטור חולשות על התעשייה העולמית, ונדמה שגם בארץ אי אפשר להתעלם מאושיות האופנה שהן כבר מזמן לא צעירות. או במילים אחרות: להיות מגניבה זה נחמד, אבל אין חכמה כבעלת ניסיון. שתיים מהתצוגות הבולטות ביותר שייכות דווקא למעצבות הוותיקות דורין פרנקפורט וטובהל'ה. ואם כבר מדברים על נשים שאיתנו בשביל להישאר, יעל אבקסיס הייתה לא פחות ממפעימה על המסלול של גדי אלימלך. 

8. העונה לא משנה

כפי שכבר ציינתי, במתחם שבוע האופנה היה חם. מעבר לחום של קיץ, זה היה חום של מדבר חנוק. לצד הנוכחות שאינה משתמעת לשתי פנים של אקלים המתחם, נדמה היה שאקלים התצוגות לא ברור בעליל. חלק מהמעצבים שלפו את קולקציית החורף שלהם, חלק את קולקציית האביב הבא. וחלק לא לגמרי הצלחנו להבין. מה זה משנה, הדבר היחידי שברור (מסרטון הווידיאו שפתח כל תצוגה) הוא שהקניון של גינדי הולך להיפתח באביב 2016. רשמתם? 

9. בכתפיים חשופות

מחשופי הסירה כבשו לחלוטין את המסלול, ולרגע לא בדמות הכפרייה הקלישאתית, שכן ברגעיהם החזקים, המעצבים שלנו יודעים בהחלט לתת טיפול מקורי למוטיבים אופנתיים מוכרים. גדי אלימלך, סמפל ולירון יצחקוב נתנו וריאציה נפלאה למחשוף הסירה. ואם כבר מדברים על חשוף – כל כך הרבה בדים שקופים, כל כך הרבה חוטיני. 

10. והיו ששיתפו פעולה 

אין ספק ששיתוף הפעולה של טובהל'ה עם פומה (זו התצוגה השנייה כבר) עלה עוד דרגה; ניו באלאנס עשו רק טוב לשנקר; וסמפל, כרגיל, יצרו הרמוניה מופלאה עם משתפי הפעולה שלהם, הפעם היו אלו התיקים של הילה טולדנו ומשקפי השמש של יוסף חבר. עם זאת, היה נדמה כי בתצוגה של שני צימרמן, התכשיטים המופלאים של קרן וולף גנבו את ההצגה לחלוטין. אאוץ'. ד