רון שחר, בת 26 מגבעת אלה שעברה לרמת גן כדי ללמוד במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, החליטה להקדיש את אחד הפרויקטים שלה בשנה ג' בבית הספר לנושא האלימות נגד נשים, ויצרה פתרון טכנולוגי ואופנתי במיוחד לבעיית חוסר הביטחון האישי של נשים מול בעיית האלימות.
"הפרויקט הנוכחי הוא באורו ולזכרו של אלבר אלבז ז"ל", סיפרה שחר. "בפרויקט, נתבקשנו לבחור יצירת אמנות ולחבר אותה אל ימינו תוך כדי שאילת שאלות שקיבלנו מהמנחים העיצוביים שלנו, מוני מדניק, עידית ברק ואופיר איבגי. בדיוק כך, אלבר הסתובב עם רשימת שאלות שעזרו לו לדייק את העיצובים ולהתפתח.
היה דגש בקורס לחבר את העבר אל העתיד בדרך חדשנית, בדרכו של אלבר", היא אמרה וציינה כדוגמא את השרשראות שאלבז חיבר לרוכסן בגב השמלות שעיצב, זאת כדי שנשים לא יזדקקו לעזרת אדם נוסף כדי לסגור את שמלותיהן.
"נתקלתי בפורטרט של לאונור דה טולדו שהוביל אותי אל הפורטרט של בתה, איזבלה דה מדיצ׳י. מבחינה ויזואלית, הלבוש מצא חן בעיני. יש שם יוקרה ומסתורין, גרנדיוזיות עם איפוק ונוקשות, אך לא הכל תמיד נגלה לעין".
לאחר שעשתה מחקר קצר, גילתה שחר כי דה מדיצ׳י נרצחה. "גיליתי שהיא חיה בנפרד מבעלה ביחסים מרוחקים פיזית ושהייתה דמות חזקה ומתקדמת לזמנה. נישואיה היו נישואים פוליטיים, ונוצר רושם שהיא ובעלה 'פזלו הצידה'. בעלה ואחיה רצחו אותה, על רקע 'כבוד המשפחה'".
"חיפשתי אם קיים מודל של לחצן מצוקה לנשים, ומצאתי את המיזם Safe Button שמובילות מירב בן יאיר ונועה ליפשיץ, מיזם שנוצר במסגרת פורום מיכל סלה ז״ל. פניתי אליהן, הן התחברו למה שהצגתי ונתנו בי אמון מלא".
"בפיתוח העיצובי של הדגם, ניסיתי לבחון את היצירה בכמה מפגשים - במפגש שבין בגדי צבא, כחלק מבגדים פונקציונאליים המגנים על הלובשת, בחיבור ויזואלי של ה'סלאשינג', החתכים הקיימים בבגד, וגם במפגש עם שריונות. לאחר מכן המשכתי לחקור על מדי צבא, דרך המדים שלי, דרך המדים של סבא שלי, יצחק ז״ל, ודרך מדים שמצאתי בספרי הספרייה", סיפרה.
עוד הוסיפה שחר כי עבדה בשיתוף עם הסטודנטים נתנאל נגר ובועז דגורקר ועם המנחה ירון אליאסי מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, ויצרה הטבעה תלת ממדית של אקדח בבגד באמצעות מכונה של Vacuum Forming. ההטבעות לא בהכרח נכנסו לדגם הסופי אך אכן נמצאות ברישומי הקולקציה.
"למדתי המון", מספרת המעצבת הצעירה, "העבודה בשיתופי פעולה, הן עם Safe Button והן עם המחלקה לעיצוב תעשייתי, אפשרו לי לחלום קצת יותר בגדול. אם אסכם את התהליך בזום-אאוט, חשוב לי שלבגדים יהיה ערך מוסף".
"בשנה שעברה, במסגרת קורס 'מה אכפת לי', יצרתי ג׳קט עם חתכים שמתפרק באמצעות מגנטים עבור אמא שלי, המשותקת בחצי מגופה. זה סיפק לה עצמאות, וכך יכלה להתלבש בבגדים אופנתיים לבד", היא שיתפה.
"גם בפרויקט הזה חשוב לי לתת עצמאות - כאן, במרחב הנשי, כקהילה. הלוואי ונשים לא יצטרכו אמצעי הגנה, אבל כל עוד הן צריכות, אז אני שמחה שהבגד שלי, שכולל את הלחצן של מירב ונועה, יכול לספק זאת", סיכמה שחר.
את הדגם הסופי היא הציגה כחלק מאירוע האופנה החגיגי של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, מוזיאון העיצוב בחולון ומשפחתו של אלבר אלבז - "שיעורים באהבה". באירוע, כמו תלמידי שנה ג' האחרים, היא חשפה את הפרויקט מהתחלתו עד לסופו.
מלבד לפרוץ דרך עם הפרויקט "פורטרט נשי חדש", זכתה המעצבת רון שחר גם במלגה מטעם משפחתו של אלבר אלבז, לצד נטע בנופיל, שחר אליאס ודניאל קודריאבצב, שזכו גם כן במלגה הנחשקת.
התרעות פיקוד העורף