"אני אוהבת מסיבות גדולות, הן כל כך אינטימיות. במסיבות קטנות אין שום פרטיות", אומרת איירן ריס, אחת הברמניות הבולטות בניו יורק, כשאנחנו במשקה השלישי שלנו. כבר 15 שנה שהיא מאחורי הבר, התחנכה על ברכיו של המיקסולוג האגדי טוני אבוגנים והמשיכה לפיל וורד, שפתח במנהטן בר של מזקלים ולימד אותה להכין ממנו קוקטיילים. המזקל – הטרנד הסוחף את הברים האמריקנים - הוא משקה אלכוהולי מקסיקני אותנטי המיוצר מזיקוק לב צמח האגבה, קרוב משפחה של הטקילה. 
 
"בזמן שטקילה חייבת להיות מיוצרת מאגבה כחולה ומאזור מצומצם בלבד, המזקל מיוצר ממגוון סוגי אגבה", אומרת ריס. "יש הרואים במזקל קרוב יותר ליינות הבוטיק של מקסיקו, לפחות ברמת איכות הייצור וחומרי הגלם".

איירן ריס. צילום: אנטולי מיכאלוב
איירן ריס. צילום: אנטולי מיכאלוב

 
"מזקלרוס", יצרני המזקל, קולים את פקעת האגבה מעל אש גלויה בגומות באדמה, ומכאן מתקבל הטעם האדמתי והמעושן. לאחר קליית הפקעות, הן מועברות לכלי אבן בעל מראה פרה־היסטורי אשר מסתובב בעזרת דחיפה של בהמת משא לטחינה ולסחיטה. לאחר מכן מגיע שלב ההתססה והזיקוק שמתרחש בחביות עץ וכלי חימר.
 

הסיבה לביקוטר של ריס בארץ הוא ריס השקתן של שתי סדרות המזקלים של המותג "דל מגאיי" הפופולרי. סדרת וינו דה מזקל כוללת את מהדורת הדגל של דל מגאיי שהושקה ב־2010 - מזקל אורגני העשוי מ־100% אגבה מסוג אספדין בארומה של דבש, פירות, וניל ואגבה קלויה (210 שקלים). 
 
הסדרה השנייה היא סינגל וילג' מזקל שבה שני בקבוקים: Chichicapa בארומה של צמחים ובטעם של עשן מתקתק, בננה ותבלינים (329 שקלים). ו־Wild tapextate בטעם טרופי של פסיפלורה ודבש ובריח טופי (379 שקלים).
 
מלבד השקת המוצרים החדשים, ריס התרשמה מהברים המקצועיים בישראל. "מאוד אהבתי את מה שקורה כאן", אמרה. "בתחומים מסוימים רואים התפתחות, ומשמח לראות שאתם מתקרבים לניו יורק בצעדים מהירים. זה לא שאתם מפגרים מאחור, אלא שאנחנו בני מזל מבחינת מצרכים לקוקטיילים. לישראל, שהיא שוק קטן יחסית, קשה להשיג את המגוון שיש אצלנו".
 
עולם הקוקטיילים בשיאו. לאן הולכים מכאן?
"הכיוון הוא להישאר עם קוקטיילים איכותיים ומדויקים, אבל לשחרר את האווירה הרצינית שהתלוותה אליהם עם השנים. המטרה היא שהברים ייקחו את עצמם פחות ברצינות, ושכל הקטע יהיה פחות מעונב".

יציאה מוקדמת


לי לב היא מהאנשים שמדברים עם הידיים. התיאוריה שלי, שאנשים שמדברים עם הידיים הם תאבי חיים, הוכיחה את עצמה אחרי שיחה קצרה עם לב ב"לה אוטרה", הבר שהקימה עם שותפיה במלון אימפריאל בתל אביב.
 
"נולדתי בארצות הברית וכילדה נדדתי בעולם בעקבות הורי שעבדו בשליחות", היא מספרת. "אחרי הצבא טיילתי בדרום אמריקה, טיול ארוך שרציתי לסיים בשבועיים בניו יורק. שבועיים שהפכו ל־14 שנה".

לי לב. צילום: אנטולי מיכאלו
לי לב. צילום: אנטולי מיכאלו

 
עולם הברים והמסעדות הניו יורקי שאב את לב. היא התאהבה בדינמיות, בפתיחות שמביא איתו האלכוהול ובהיכרות עם אנשים חדשים בכל ערב. אלא שהגעגועים החזירו אותה לארץ, והיא המשיכה לעשות בתל אביב את מה שאהבה לעשות במנהטן. היא ניהלה את ה"סושיאל קלאב" והקימה את "טאפאס בנמל", שם הכירה את דרור אלטוביץ וגלעד לבנה.
 
השלושה החליטו להקים בר בסגנון מקסיקני ונסעו למקסיקו ללמוד את הסצנה. כשחזרו הקימו במלון אימפריאל את "לה אוטרה", בספרדית: הפילגש, שמציע מגוון קוקטיילים מקוריים ומדויקים.
 
בעזרת 50% הנחה על כל האלכוהול והקוקטיילים בין שש לשמונה בערב, הצליחו השלישייה לחנך את הישראלים לצאת לשתות מיד אחרי העבודה, ולסיים את הבילוי בשעה סבירה כך שאפשר לחזור הביתה בזמן לראות "משחקי השף".

לה אוטרה. צילום: אנטולי מיכאלו
לה אוטרה. צילום: אנטולי מיכאלו

  
"לה אוטרה", רחוב הירקון 66, תל אביב, פתוח כל ערב החל מהשעה 18:00

כמו שוויליאם עשה
 

ינגל מאלט ויסקי הוא מקטגוריית המשקאות החריפים החשובים בעולם, אם לא החשובה מכולן. התעשייה כולה חייבת תודה גדולה למזקקת גלנפידיך, שבשנת 1963 יצרה לראשונה את המשקה הנפלא ובכך סללה את הדרך לשאר הענף. 
 
המזקקה נוסדה בשנת 1886 בידי ויליאם גרנט, רואה חשבון ומנהל מזקקה בעברו, שבעזרת שבעת בניו ושתי בנותיו הגשים את חלומו להיות יצרן סינגל מאלט. בשל מחסור בכסף נאלץ גרנט לרכוש מזקקות ישנות וקטנות באופן מיוחד לעסק החדש. מעז יצא מתוק: שנים לאחר מכן התברר שככל שדוד הזיקוק נמוך יותר, כך הוא מפיק ויסקי עשיר ומלא יותר באופיו ובטעמיו.


 
"עד היום נתונה גלנפידיך בידיה של משפחת גרנט. מכיוון שכך מרשים לעצמם בני המשפחה לא לשנות כל שלב בייצור גלנפידיך. כל הוויסקי שמיוצר במזקקה מיוצר בססמה 'כמו שוויליאם עשה'", מספר איאן מילר, שגריר גלנפידיך העולמי, שהגיע בשבוע שעבר לישראל לרגל השקת גלנפידיך 26.
 
אז איך זה לשתות משקה ששכב בחבית 26 שנה? גלנפידיך אקסלנס 26 מפיץ ריח של אלון עמוק, פריחה אביבית, סוכר חום ותבלינים אקזוטיים. מדובר בסינגל מאלט נדיר המיושן בחביות עץ אלון אמריקאי שהכילו לפני כן בורבון. הוא בעל מרקם עדין ורך ובעל איזון מורכב בין מתיקות ויובש המתקבלים מהעץ.
 
גלנפידיך 26, 700 מ"ל, 43% אלכוהול, 3,500 שקל, להשיג בחנויות מתמחות