בחצי השנה האחרונה בני בן השמונה וחצי סובל מחרדות. הן באות לידי ביטוי בעיקר בזה שהוא מפחד להסתובב לבד בבית. הוא רוצה שאשתי ואני נלך אחריו לכל מקום בבית ושנלווה אותו כל הזמן מהסלון לחדר. החרדות שלו מנטרלות אותנו. מה לעשות?


”לבי יוצא אל הילד, פחד הוא אחד הרגשות הכי לא הגיוניים שיש וקשה מאוד להתמודד איתו. כאשר ילד מפחד או סובל מחרדות הנטייה הראשונה היא להגיד לו ’אתה לא צריך לפחד‘, המשפט הזה צריך להיכחד, הוא לא עוזר כלל ומרפה את ידיו של הילד. הוא כבר יודע שהוא לא צריך לפחד אבל הוא מפחד בכל זאת אז זה יוצר אצלו איזשהו קונפליקט פנימי שגורם לו לירידה בדימוי העצמי.

אתה ואשתך צריכים להגיד לבנכם שאתם מבינים את הפחד שלו ושגם אתם, כמו מבוגרים אחרים, מפחדים מדי פעם. תרגיעו אותו ותסבירו לו שכדי להקל עליו אתם תשאירו בבית הרבה אורות דולקים ואם הוא יבקש אתם תבואו ותעמדו לידו ואפילו תקראו לו כשאתם עוזבים את החדר כדי שיהיה לידכם. וכך תנהגו, תעשו הפוך על הפוך ובכל פעם שאתם עוברים חדר תקראו לו לבוא איתכם.

כשאתה למשל יושב בסלון וצריך לשירותים תקרא לו שיבוא איתך, יחכה שתסיים ויחזור איתך לסלון, לאחר מכן קום למטבח ותקרא לו שיתלווה אליך, משם תלך לחדר השינה ותיקח אותו איתך וכך הלאה. אחרי כמה ימים הילד בעצמו לא ירצה להמשיך כך כי אתם מזמינים אותו ומראש אפילו לא יוצרים מצב שהוא צריך לדאוג שמא תיעלמו לו. אם תנהגו באופן הזה זה יעזור להוריד את החרדות של הילד“. 
 כיצד אספר לבתי בת העשר שגיסי הוא הומוסקסואל? ואיך אכין אותה להתמודד עם כינויי הגנאי ותגובות הסביבה?,


”סביר להניח שבתך כבר שמעה את המילה הומו אבל למרות זאת עלייך לשוחח איתה על הנושא ולספר לה באופן אישי על גיסך. תלמדי אותה על סוגים שונים של זוגיות, ספרי לה שיש זוגיות של גבר ואישה, זוגיות של שני גברים וזוגיות של שתי נשים. תגידי לה שאת רוצה להסביר לה מה זה להיות גאה או הומוסקסואל (אל תשתמשי במילה הומו) ותסבירי שכשגבר הוא הומוסקסואל זה אומר שהוא בנוי מבחינה רגשית בצורה שקל לו יותר להתחבר לגברים, תוסיפי שלסבית זאת אישה שאוהבת יותר נשים וכדי לגרום לעצמה אושר בחיים היא רוצה לחיות עם האישה שהיא אוהבת.

תפשטי את זה עבורה ותאמרי: ’אני חיה עם בן אדם שאני אוהבת והוא גבר, לסביות חיות עם הנשים שהן אוהבות והומוסקסואלים חיים עם הגברים שהם אוהבים‘. תדגישי שהם אנשים רגילים לגמרי עם רגשות ואהבות, ושהם מייצרים משפחות מצוינות. אחרי שבתך תבין מה המשמעות של להיות הומוסקסואל תגידי לה שאת מדברת איתה על הנושא בגלל שדוד שלה הוא כזה. תסבירי לה שהעובדה שהוא הומוסקסואל לא משפיעה בשום אופן וזה אותו דוד מהמם ונפלא.

חשוב שכל תגובה שלה תקבל מענה ממך. אם היא תגיד ’איכס‘ תגידי לה: ’סליחה?! איך את מדברת על בן משפחה שלנו ככה? נכון שהוא הומוסקסואל אבל הוא הרי אותו בן אדם‘. אם היא חוששת ממה שיגידו זכותה לא לספר, אבל אם מישהו יידע על כך ויתגרה בה למדי אותה לענות לו ולעמוד מולו גאה. אחרי שאת מדברת על הנושא תזמיני את גיסך אלייך הביתה ותאמרי לו להתנהג כרגיל. אם בתך נרתעת ממנו תאמרי לו שיפתח את הנושא ויסביר לה שהוא אותו דוד וכאמור, שום דבר לא השתנה“.
מה אני יכולה להגיד לילד כשילד אחר דוחף אותו ומרביץ לו, בזמן שהוריו של אותו ילד בריון עומדים בצד ולא מתערבים?


”אני חושבת שבטיחותו של הילד, הפיזיולוגית וגם הנפשית, היא באחריותך. אינני יודעת למה הורים לא מעירים לילדים שלהם, אולי כי הם גאים בהתנהגותו הבריונית של ילדם וחושבים שהוא חזק, אולי זה כי הם עסוקים בטלפון הנייד שלהם ואולי הם בכלל מאמינים שילדים צריכים לפתור את הדברים האלה לבד ביניהם.

התפקיד שלך הוא ללמד את הילד שלך להגן על עצמו. במקום להגיד לו את המילה ’להחזיר‘ פשוט תגידי לו: ’יש ילדים לא טובים בגינה, שההורים שלהם בעיני גם לא טובים כי הם לא מלמדים אותם לא להרביץ ולכן אותם ילדים מרביצים ודוחפים ילדים אחרים. תלמד להגן על עצמך‘.

רוב הילדים הבריונים ילמדו לא להרביץ לילד מסוים רק אחרי שהוא יחזיר להם. אפשר להגיד שזה לא יפה אבל זה ככה מדורי דורות, כשהוא יחזיר מלחמה ולא יפנה את הלחי השנייה אז האחר יבין שלא כדאי לו להתעסק איתו“. 
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב"רדיו ללא הפסקה"
הביאה לדפוס: ליאת מלכא בלכטובסקי