אני בת 58. לפני שבוע לא הרגשתי טוב והתחלתי להרגיש כאבים נוראים בצלעות. רופא המשפחה חשד שיש לי דלקת ריאות, שלח אותי לעשות צילום וגילה שיש לי שבר בחוליה השביעית בעמוד השדרה. בעקבות הממצאים עברתי מיפוי, וממנו התגלה שיש לי שני שברים דחוסים בעמוד השדרה ושבר בצלע. לא קיבלתי מכה ולא נפלתי. ממה השברים יכולים לנבוע? והאם יש לכך טיפול?


״הסיבה העיקרית לשברים בצלעות שהתגלו באופן אקראי ולשברים דחוסים בעמוד השדרה היא אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם) במצב קשה. אוסטיאופורוזיס היא מחלה שכיחה בקרב נשים, בעיקר מגיל המעבר, וכאשר סובלים מאוסטיאופורוזיס קשה, לפעמים מכה קלה ואפילו שיעול רגיל יכולים לגרום לשבר בצלעות. סביר להניח שהיום את כבר מרגישה מעט יותר טוב בהשוואה למצבך לפני שבועיים, במקרה של שברים בצלעות הכאבים החזקים הם בשלושת השבועות הראשונים. כדי לוודא שאת אכן סובלת מהמחלה ולקבוע המשך טיפול, עלייך לעבור בדיקת צפיפות עצם בהקדם. במידה שאת אכן חולה באוסטיאופורוזיס, תבקשי הפניה לרופא מומחה לאוסטיאופורוזיס. טיפול במחלת האוסטיאופורוזיס (במצב קשה) מבוצע על ידי רופאים אנדוקרינולוגים שמומחים לצפיפות עצם (ישנן מרפאות לצפיפות עצם ואוסטיאופורוזיס). הטיפול במחלה הנו פרטני, ונקבע על פי הנתונים האישיים, הרקע הרפואי ורמת הסיכון של המטופל״.




בתי בת ה־25 עברה בדיקת פאפ (בדיקת משטח צוואר הרחם). תוצאות הבדיקה לא היו תקינות והיא נאלצה לעבור המשך בירור שכלל בדיקה של צוואר הרחם בקולפוסקופיה. מה לדעתך הטיפול הטוב ביותר - ניתוח מקומי או צריבה? והאם אפשר להיפטר לחלוטין מווירוס הפפילומה?


״בדיקת פאפ היא בדיקה של רירית צוואר הרחם והיא יכולה לגלות מקרים שהם טרום־סרטניים (שלב לפני הסרטן). אם אכן מתגלים שינויים טרום־סרטניים ישנם טיפולים יעילים שנקבעים בהתאם למצב צוואר הרחם שלך. וירוס הפפילומה הנו וירוס נפוץ בעל מעל 100 זנים המשפיעים על איברי הגוף. בין היתר הוא יכול להתיישב על צוואר הרחם ולגרום לסרטן. קשה מאוד להיפטר מהווירוס מכיוון שהוא נכנס לגוף ולא נמצא רק בצוואר הרחם (שם ההדבקה). מסיבה זו מומלץ כי בנות צעירות יתחסנו נגד וירוס הפפילומה. אני מציע גם לגברים לקבל את החיסון כי אצלם הוא עלול לגרום לקונדילומות (גידולים קטנים ויראליים) וגבר עם קונדילומה יכול להדביק אישה בווירוס הפפילומה. כדאי שבתך תגיע עם תוצאות הבדיקה לגינקולוג שיחליט מהו הטיפול האידיאלי עבורה, הוא יקבע אם עליה לעבור ניתוח קטן ומקומי או אם עליה לעשות צריבה של המקום. בדרך כלל צריבה מספיקה, אבל אם הווירוס התפתח והגיע לשכבה יותר עמוקה אז אולי היא תצטרך לעבור ניתוח ואף כריתה. אחרי שבתך תעבור את הטיפול המתאים חשוב שהיא תישאר במעקב רפואי״.




אני בת 71. לפני כשנתיים הייתה לי חסימה של כלי הדם בעורק ברגל, ומאז עברתי כבר פעמיים צנתור ברגל. כיום לצערי המצב חזר לקדמותו. לא עישנתי מעולם ואין לי סוכרת, ומלבד כדורים נגד לחץ דם וכולסטרול אני לא נוטלת שום תרופות ואין לי שום בעיה בריאותית. אני לא מבינה למה אני שוב צריכה לעבור צנתור ואני ממש מדוכאת. מבחינתי זה נורא לעבור את זה שוב. מה דעתך?


״המצב שאת מתארת הוא שכיח. גם אנשים שעוברים צנתור בלב נאלצים לעתים לעבור צנתורים נוספים. במקרה שלך, יכול להיות שלא עשית מספיק הליכות ופעילות גופנית. אחרי שיש בעיה בזרימת דם צריך להקפיד לעשות הליכות כדי לשפר את זרימת הדם. התופעות שאת מתארת הן לא חריגות, הגוף שלנו עובר במשך השנים תהליך טרשתי, וכולנו סובלים בשלב מסוים מטרשת עורקים במידה זו או אחרת. כשהטרשת נמצאת בכלי הדם הפריפריים נסתמים כלי הדם ברגליים, כשזה קורה בכלי הדם המוחיים כלי הדם במוח נסתמים ונוצר אירוע מוחי, וכשזה קורה בכלי הדם הלבביים כלי הדם בלב נסתמים.



במרבית המקרים צנתור יכול לפתור את הבעיה. במהלך תהליך הצנתור מכניסים לכלי הדם סטנט (מעין קפיץ), שמרחיב את כלי הדם ומשאיר אותו כשלד פנימי פתוח. לפעמים נוצרת טרשת על הסטנט עצמו ואז כלי הדם נסתם שוב, זאת כנראה הבעיה במקרה שלך ולכן את צריכה לעבור שוב צנתור (אנחנו רוצים למנוע ניתוח גדול על ידי פעולה קלה יחסית כמו צנתור של הרגל). את לא צריכה להיות מדוכאת, תהליך טרשתי הוא תהליך נורמלי, שכאמור כולנו נפגעים ממנו בשלב מסוים. תנסי להתמקד בדברים הטובים בחייך ותדחקי את המחשבות הלא טובות. תתמקדי בזה שאת יכולה ללכת ובעובדה שאת לא צריכה לעבור ניתוח גדול. לדעתי אם זרימת הדם לא טובה שווה לעבור עוד פעם צנתור ולהיות בריאים, זה פחות מסוכן מאשר לעשות ניתוח״. 



מתוך תוכניתו של פרופ׳ רפי קרסו, כל יום שישי ב־13:00 ב״רדיו ללא הפסקה".


תשובות אלו אינן המלצה רפואית אישית ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.