כמעט לא עובר שבוע מבלי שתגיע לתיבת הדואר האלקטרוני שלנו שאלה על דיאטה חדשנית, או מצגת על סגולותיו או נזקיו של רכיב מזון מסוים, ובגוף המייל השאלה: "זה נכון? להתחיל לצרוך את זה באופן קבוע?", או לחלופין, "זה באמת כל כך מסוכן?".



דעות קדומות, מיתוסים ואמונות שונות, ואולי גם משונות, היו, וכנראה שגם יהיו, תמיד. ערוצי התקשורת השונים מסייעים להעברת המידע במהירות גדולה, אבל את הממדים האדירים והבלתי נדלים של מידע ומהירות הפצתו בכל נושא ועניין העצימו אתרי האינטרנט השונים, המיילים והשימוש ברשתות החברתיות. בטח כשמדובר בנושאים חשובים, ולעתים מטרידים, כמו מחלות, בריאות, תזונה ודיאטה.
 
שפע המידע מבלבל, ולצערנו גם עלול להטעות. זמינות המידע גם משנה את הדינמיקה שבין המטפל למטופל. אם בעבר הרופא היה האורים והתומים בכל הקשור לאבחון ולטיפול, היום הוא מהווה "חוות דעת שנייה", שלא תמיד מתקבלת באהדה, לאחר גלישה שטחית או מעמיקה ברחבי הרשת. לחלופין, מציאת מקורות מתאימים ברשת יכולה לסייע מאוד בקבלת מידע אמין, זמין ועדכני מ"יד ראשונה", וזהו בהחלט יתרון גדול. האינטרנט גם מאפשר תחושת שיתוף, למצוא "אחים לצרה", בין שמדובר בעקיצת יתוש מטרידה ובין שבמחלה סופנית. סוג של תמיכה רגשית ואמפתיה ייחודית.
 

ההשפעה של המידע באינטרנט על ההתנהלות בנושא בריאות ותזונה נבדקה לא אחת. ב־2013 פרסם פרופ' יהודה ניומרק, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, תוצאות מחקר שנערך בקרב 7,000 תלמידי כיתות ז'־י"ב ב־158 בתי ספר. התוצאות העידו כי בני נוער מחפשים מידע על בריאות באינטרנט (נושאי החיפוש הנפוצים היו כושר, פעילות גופנית, דיאטה, תזונה והפרעות אכילה) ומאבחנים את עצמם על בסיסו.
 
נמצא כי 52% מבני הנוער חיפשו באותה שנה מידע בריאותי, ובעקבותיו מחציתם אבחנו את עצמם, ושני שלישים מתוכם אף טיפלו בעצמם. 15% גם שינו בעקבות המידע באינטרנט את הטיפול שנתן הרופא, והאמון שלהם ברופאם ירד. עובדות אלה מדאיגות, כמובן, אבל יש גם חדשות מעודדות. רוב התלמידים - 68% - העידו כי יש להם ביטחון בינוני ברמת המידע שמצאו באינטרנט. 
 
בתחומים שבהם יש לנו ידע מקצועי קודם, קל יהיה לנו לאתר חומרים אמינים ולהתעלם מכאלו שפחות. סוכני הביטוח ודאי ימצאו בקלות מידע אמין על פנסיה ויצליחו לזהות מהו המידע הנכון עבורם. בדומה לכך גם אנשי טכנולוגיה יצליחו לרכוש מוצרים טכנולוגיים באופן מדויק ומותאם עבורם, וייתכן שגם במחירים נמוכים יותר מהאדם הממוצע. 



 
הידע שלנו הוא במדעי התזונה, ולכן אספנו מספר המלצות שיעזרו לכם לסנן את הכתבות וההמלצות התזונתיות שאתם נחשפים אליהן. חשוב לפתח קריאה ביקורתית, בפרט כשמדובר בבריאות שלנו ושל הקרובים לנו, וכדאי שתשאלו את עצמכם מספר שאלות לפני שתגבשו דעה ותנקטו איזושהי דרך פעולה.
 
כלל 1: באיזו מסגרת המאמר פורסם? 
הסיומת של כתובת האתר יכולה להעיד על איכות החומרים המתפרסמים בו. ac - אקדמיה, edu או K12 - מסגרות חינוך, gov - גופים ממשלתיים ו־org - ארגונים ללא מטרות רווח (עמותות למשל). מידע מארגונים אלו לרוב יהיה חף מאינטרסים, והכותבים שמורשים לפרסם בהם הם לרוב מקצועיים ואמינים.

כלל 2: מי חתום על ההמלצה? 
השאלה היותר חשובה היא: מה ההכשרה של הממליץ? האם הוא למד תזונה באוניברסיטה או במכללה מקובלת, או שההכשרה שלו היא הניסיון האישי (שיכול לתרום רבות, אך לא ניתן לסמוך עליו ב־100%). על מנת להיות מוסמך למקצוע של דיאטן/תזונאי, נדרש בארץ תואר ראשון במדעי התזונה במוסדות אקדמיים, חצי שנה סטאז' בבית חולים והצלחה בבחינה של משרד הבריאות. לכן, אם בנושאי תזונה עסקינן, במקרה של כותבים דיאטנים/תזונאים, אפשר לבדוק בקלות באתר משרד הבריאות, אם הם מורשים לעסוק במקצוע.  חפשו בכל אתר שבו אתם מבקרים את דף ה"אודות" (או "מי אנחנו") על מנת לקבל מידע על הכותבים. 
 
כלל 3: על מה מבוסס המידע? 
האם המידע מבוסס על מחקר מדעי, פרשנות, דעה או המלצה אישית? האם הוא נכתב על סמך המלצות של ארגונים עולמיים? האם יש קישורים או מקורות למידע המתפרסם? כל אלו הם בהחלט רמז לאמינות המידע.

כלל 4: מתי התפרסמה הכתבה? 
במדעי התזונה נרשמת התקדמות גדולה כל הזמן, ואנו עדים למידע חדש בכל יום ויום. כך שהשאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם, היא עד כמה המידע שקראתם תקף לזמן שבו אתם קוראים אותו? האם במאמר יש תאריך פרסום או עדכון אחרון, שיכול לתת אינדיקציה לגבי העכשוויות והרלוונטיות שלו?

כלל 5: אופן הכתיבה 
האם המידע כתוב בשפה תקינה, וללא שגיאות כתיב? ריבוי סימני קריאה או אותיות גדולות, לדוגמה, יכולים לעורר חשד שמדובר במקור פחות אמין או מאוזן.

כלל 6: הפעילו שיקול דעת 
לעתים הכותב אינו איש מקצוע בתחום, אבל הדברים שקיבץ ואסף מאנשי מקצוע בכירים ואמינים מהווים מקור מידע טוב וחשוב. לעומת זאת, יכול להתפרסם מאמר על ידי פרופ' מהשורה הראשונה בתחומו, בנושא שיש לו אינטרס כלכלי, פוליטי או אחר בקידומו, ללא כל רמז לעובדה זו. לכן עלינו לבדוק, להצליב מידע ולבחון בשבע עיניים, לא רק כשבודקים איזה רכב לקנות או באיזה סרט מומלץ לצפות, אלא במיוחד בכל הקשור לתזונה ולבריאות.

כלל 7: פנייה ישירה 
כשיש ספק אז אין ספק. אם אתם לא בטוחים במהימנות של המידע שקראתם בנושא תזונה, פנו לדיאטן שאתם מכירים. במקרים שבהם בדיקות הדם אינן תקינות, או שיש הפרעה במערכת העיכול, או אולי מחלה אחרת הדורשת התערבות תזונתית, אל תטפלו בעצמכם. גם במקרים אלו, פנו לדיאטן וקבלו חוות דעת.

וכמובן שאנחנו נשמח להמשיך לענות על שאלותיכם