אני נשואה באושר ואמא לשני ילדים, בן ובת. בעקבות תקיפה מינית שעברתי בגיל 5, הפכתי להיות חסרת ביטחון לחלוטין. אף על פי שהמציאות משקפת לי שאני טובה, שום דבר לא עוזר, אני חשדנית וביישנית מאוד ו"נקרעת" מכל שיחה שאני צריכה לנהל "אחד על אחד". הסבל שלי קשה מנשוא כי אני רואה שגם הילדים שלי סובלים מאותה בעיה. הם דחויים ולא מקובלים בדיוק כפי שאני הייתי בתור ילדה. מה אוכל לעשות כדי לשפר את המצב?
"על פי הראייה האחרת, צאצא משמעו 'צדק אלוהי', כיוון שהצאצאים שלנו הם הנגזרות שלנו והם מראים לנו בזכוכית מגדלת מי אנחנו כדי שנוכל לתקן את עצמנו דרכם. בגיל 5 את חווית נתק ולא טיפלת בו, כשאנחנו חווים פציעה והיא נשרטת בזיכרון התאי שלנו, אנחנו מטפלים בה בכך שאנחנו מדברים, כואבים וחווים את המצב הזה עוד פעם בתוכנו. בנוסף לתהליכים הנ"ל, השחרור האמיתי שלך הוא העובדה שלמרות כל מה שקרה לך בגיל 5, את מסוגלת לחוות אינטימיות עם בן הזוג שלך וליהנות ממנה.
בעלך יצר איתך תיקון של יחסי אמון, מה שלא היה לך קודם לכן, והשיעור הבא שאת צריכה ללמוד הוא אינטימיות עם אנשים שאת לא מכירה. סיפרת שאף שמפרגנים לך, את מאוד חשדנית, ועל זה את צריכה לשים דגש. עלייך ליצור יחסי אמון נוספים עם אנשים אחרים מלבד בעלך. זה משמעותי, לפעמים משפחה תומכת לא עונה על כל הצרכים ואם לא יוצרים קבוצה סביבתית תומכת אי אפשר לטפל בכל הבעיות.
מה שאת צריכה בתהליך הטיפולי הנוסף זה בעצם ליצור אינטימיות ויחסי אמון עם אדוות רחוקות יותר. כשתעשי זאת את תראי איך הילדים שלך, שהם בעצם הנגזרות שלך, נפתחים. לתהודה שתיצרי תהיה הרבה כוח והיא תשפיע עליהם מאוד".
אני בן 23. אני מאוד כואב את מצבה של משפחתי ומעוניין לדעת כיצד להתגבר על כך. אני מרגיש שנתקעתי בכאב שקצת נוח לי בו וקשה לי נורא לצאת ממנו, אף על פי שאני כבר רוצה להתעלות מעליו. הכאב שלי נובע מכך שקשה לי להסתכל על כל התא הגרעיני של משפחתי, כי יש לה התנהלויות רבות שאני לא מתחבר אליהן. מה עלי לעשות?
"כדי להתגבר על הכאב שאתה חש, אתה חייב לעבור תהליך מסוים עם עצמך. האופן שבו בני משפחתך מתנהלים לא אמור להציק לך, אתה לא חייב להתחבר להוריך או לשאר בני המשפחה, אתה יכול לבחור בעצמך את ההתנהלות שעל פיה אתה רוצה לחיות. ייתכן שהאופן שבו הוריך מתנהלים מפריע לך כל כך משום שאתה עדיין תלוי בהם. זה טבעי שאתה רוצה להישען על הורים שההתנהלויות שלהם חופפות להתנהלויות שהיית רוצה לחיות לפיהן, אך לא תמיד זה אפשרי וזה קורה בהרבה בתים.
יש לדוגמה כאלה שרוצים לנהל עם הוריהם שיחה משכילה ולא יכולים מכיוון שהוריהם לא מדברים באותה שפה. נכון שזה מפריע, אבל היופי בבני האדם הוא שאפשר ליצור סיטואציות אחרות שיפצו על כך. יש לך אפשרות לשנות, ואתה תמיד יכול לבחור חברים, בת זוג או משפחה עתידית שיתנהלו אחרת. יכול להיות שכרגע קשה לך לקחת אחריות על מי שאתה רוצה להיות, אבל דע לך כי עצם העובדה שאתה יודע מי אתה רוצה להיות ביחס למקום שממנו באת הופכת אותך לבר מזל".
המעסיקים שלי עומדים לצמצם את המשרה שלי ולקצץ אותה לחצי בסוף החודש, והחלטתי לעזוב את העבודה בשל זה. אני קצת חלוקה. מצד אחד אני מקבלת ברוגע את הגזרה,אבל מצד אחר אני יודעת שאני זקוקה לעבודה הזו. מה דעתך?
"לדעתי את הבנת את השיעור שהיית צריכה ללמוד ממקום העבודה הנוכחי שלך, וכעת את צריכה ללכת הלאה. כיום עובדים לצדך אנשים שהם מבוגרים יותר ממך, סבים לנכדים, אבל את צריכה כרגע להיות בסביבת אנשים שיוצרים זוגיות ומרחיבים את המשפחה שלהם, כיוון שגם את רוצה להיות במקום הזה.
להערכתי את מרגישה שדילגת על שלב מסוים כי לא הבנת דברים, ועכשיו את רוצה למלא את השלב הזה. כל דבר שאנחנו מבינים ברמה הפנימית יוצר תהודה, זהו תהליך מאוד ארוך שפותח את כל האדוות סביב ומציף דברים החוצה. התהליך שאת חווה הוא לא צמצום אלא בדיוק להפך. אם תעבדי במקום עבודה חדש, תוכלי להרחיב את המעגל החברתי שלך ולהיפתח לעולמות חדשים. עלייך לשאוף לעבוד עם אנשים צעירים יותר ובמקום שבו את צופה את הבנייה שלך".