גילוי חדש לגבי מבנה מוח שונה אצל אוטיסטים יזרז אבחון הבעיה ובעתיד ייתכן שגם את הטיפול בה. חוקרים באוניברסיטת הרווארד גילו לראשונה מוליך עצבי במוח של אוטיסטים ששונה במבנה שלו ממוליכים עצביים במוח תקין. הגילוי, אומרים בהרווארד, מהווה עליית מדרגה בהבנה של תופעת האוטיזם, שתשפר את תהליך האבחון ובהמשך ייתכן שגם את הטיפול בבעיה.
השוני במבנה הכימי של מוליך עצבי במוח, התגלה מתצפית שהציגה תגובות שונות במוליך עצבי בתוך המוח בין מוח בריא לבין מוח של אדם שיש לו אוטיזם, מה שהוביל את קבוצת המחקר בהובלת קרוליין רוברטסון מאוניברסיטת הרווארד ולהראות שיש שוני בחומר כימי של מוליכים עצביים במוח בין מוח של אדם בריא למוח של אדם עם אוטיזם (בשפה מקצועית: החומר ממנו מורכבים נוירוטרנזמיטרים אינהיביטורים במוח הנקרא חומצה גאמא-אמינובוטירית בקיצור שמה בלועזית - "גאבא" ( GABA-א"ב). המחקר פורסם ב-17 בדצמבר במגזין Current Biology.
"זו הפעם הראשונה שנמצא קשר בין מוליך עצבי במוח להתנהגות אוטיסטית", אמרה רוברטסון. "בעבר, זיהינו את המוליך העצבי הזה כבעל תפקיד בהתנהגות אוטיסטית של בעליי חיים, אבל מעולם לא היו לנו ראיות לכך בבני אדם". עוד ציינה רוברטסון, שהממצאים הללו הם בעלי ערך לחקר האוטיזם ושממצאים ויזואליים דומים יכולים לשמש לאיתור ילדים ופעוטות עם ההפרעה בשלבים מוקדמים ובכך לאפשר מתן התערבות טיפולית מוקדמת.
רוברסטון ציינה שההפרעה של אוטיזם מאופיינת בעודף של גירויים סנסוריים (תחושתיים) המציפים בבת אחת וזה מתאים לבעיה אפשרית במוליכות העצבית במוח של בעלי האוטיזם. רוברסטון הוסיפה שלאנשים עם אוטיזם יש לפעמים התקפים שדומים להתקפים אפילפטיים, מה שגם מצביע על אפשרות של בעייתיות עצבית במוח.
למרות הממצא המעודד, רוברטסון מזהירה שאיתור שביל עצבי בעייתי אחד איננו תרופה לאוטיזם. "אני מתרגשת מהמחקר שלנו, אבל יש עוד מולקולת רבות במוח שרבות מהן קשורות להבנתנו לאוטיזם באופנים מסוימים", אמרה. "לא סיימנו לבחון את המוח האוטיסטי לשבילים עצביים אחרים, שאולי יש להם תפקיד ביצרת ההפרעה. עם זאת, הממצא הנוכחי גורם לנו להיות אופטימיים".