אני רוצה להתייעץ עמך בקשר לאבא שלי בן ה־76. יש לו בעיות במתן שתן בגלל ערמונית מוגדלת. הרופא נתן לו תרופות מסוג חוסמי אלפא שאמורות לעזור במתן שתן, אבל מכיוון שלאבי יש לחץ דם נמוך, התרופות מורידות לו עוד יותר את לחץ הדם והוא מתקשה בהליכה ובפעילות פיזית. ניסו לתת לו אבודרט, אבל זה מגדיל לו את השדיים והוא לא רוצה להמשיך עם התרופה ומעדיף לעבור ניתוח. הבעיה היא שהאורולוג אמר שלא כדאי לעשות ניתוחים כאלה לאנשים מעל גיל 70, והסביר שלרוב הגברים בגיל הזה יש תאים סרטניים והם יכולים לחיות עם זה 20 שנה. האם כדאי לו לעבור בגילו ניתוח כזה?



"תרופות כמו אלפא בלוקר (חוסמי אלפא) אכן מורידות את לחץ הדם, לכן ניתוח הוא הפתרון הכי נכון למצבו. מה שהאורולוג אמר הוא נכון, אבל רק כאשר מדובר בסרטן של הפרוסטטה. אנחנו יודעים שתוחלת החיים של אנשים בגיל כזה עם סרטן הפרוסטטה לא משתנה בעקבות טיפולים, אבל זה נכון באופן כללי, לגבי כל אדם לגופו ותלוי בחומרת התאים בפתולוגיה לפי סולם גליקסון. אם הבעיה של אביך היא במתן שתן, הרי שמדובר בבעיה מכנית, ולכן חייבים לפתור אותה. ניתן לעשות זאת באמצעות ניתוח קטן יחסית שיכול להיעשות בהרדמה של חצי גוף תחתון בלבד (אם זה גידול שפיר) של אידוי או קילוף הבלוטה, דרך השופכה. מקלפים את הבלוטה או צורבים אותה כדי לפתוח פתח רחב יותר למתן שתן. את הניתוח מבצעים בבוקר, כך שהאדם יכול ללכת הביתה כבר למחרת עם הקטטר, כי מדובר בניתוח מאוד פשוט".



"יש שיטות נוספות שמיועדות לאנשים בגילו של אביך, ואם הוא במצב רפואי גרוע, אז משתמשים בשיטה אחרת של צריבה. מכניסים קטטר עם גוף חימום לאזור של הפרוסטטה וצורבים אותה מבפנים. בנוגע לנטילת תרופת אבודרט, כדאי לנסות לשכנע אותו שתופעת הלוואי של הגדלת השדיים היא דבר לא כל כך נורא וניתן לפתרון. בנוסף יש תרופות אחרות שיכולות להשפיע על מתן השתן. יש תרופה טבעית שנקראת פרמיקסון. יש תרופות נוספות ממשפחה דומה שאפשר לנסות אותן וגם צריך לעשות לו סדר בתרופות, כי יכול להיות שהוא לוקח שילוב של תרופות שגורם להורדת לחץ הדם. מה שעוד יכול לעזור הוא לשתות קפה במהלך היום וגם לאכול מאכלים מלוחים, כי אלו דברים שמעלים את לחץ הדם, מצד אחד, אבל גורמים להשתנה מרובה בלילה. אין ספק שצריך לשפר לאביך את איכות החיים, כי לקום בלילה כל שעה זה לא נוח וגם מסוכן, כי אדם בגילו יכול בטעות ליפול בחושך ולשבור את הרגל. לכן אני כן ממליץ על הניתוח הפשוט שיכול לפתור את הבעיה, אני חושב שאיכות החיים בגיל הזה חשובה לא פחות ואף יותר מאשר כל דבר אחר".



אני בת 65, ולפני כמה שנים לאחר טיפול אצל רופא שיניים שבו הוזרק לי לידוקאין, הרגשתי רע מאוד, ירד לי הדופק והרגשתי שאני עומדת להתעלף. הלכתי לאורולוג שעשה לי טסט של לידוקאין שבו ניתן היה לראות שמדובר בחומר שלא מתאים לי. אחר כך עשו לי גם טסט למרקאין (חומר שמשפיע למשך זמן), ושם התוצאות הראו שאין לי רגישות לחומר הזה. לפני כמה חודשים הייתי צריכה לעבור ניתוח כירורגי בהרדמה מקומית עם מרקאין, עברתי את הניתוח והכירורג אמר לי שהם לא השתמשו באדרנלין אלא רק במרקאין. לאחר הניתוח נשארתי שעה להשגחה ואז הדופק ירד ל־50, הרגשתי רע מאוד והיו צריכים לטפל בי. העניין הוא שעכשיו אני צריכה לעבור עוד טיפול שיניים, וכל רופא שיניים ששומע את הסיפור לא מוכן לטפל בי, ואני לא יודעת מה לעשות.



"את טיפולי השיניים תצטרכי לעבור מעכשיו במרפאות בית החולים ולא במרפאות פרטיות. כי אם ידוע שיש בעיה, עורכים את הטיפולים האלה בבתי החולים. כך את יותר רגועה ויש לצדך רופאים מיומנים עם תנאים הרבה יותר טובים. השאלה היא למה לא השתמשו באדרנלין? כי אדרנלין הוא חומר שדווקא מעלה דופק. דווקא מכיוון שהדופק שלך ירד ודווקא מכיוון שאדרנלין מעלה דופק ומכווץ כלי דם ומעלה לחץ דם בכמות קטנה, אז כדאי להשתמש בחומר מרקאין עם אדרנלין או בלידוקאין עם אדרנלין. קחי בחשבון שאת לא יכולה לעשות טיפולי שיניים במרפאות פרטיות. תשמרי טוב על ההיגיינה של השיניים ועל מצבן, כדי שתוכלי לצבור מספר טיפולים בפעם אחת ואולי אף לעשות את כולם יחד בבית החולים בהרדמה כללית". 



ערכה: הדס בארי  


שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה

מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב"רדיו ללא הפסקה"