רבים שואלים איך "שטראוס מים", דואגת כבר שנים לאיכות המים של ברי המים שנמצאים אצל רבבות בבתים ובמשרדים. כבר 17 שנה שהחברה מלווה באופן צמוד על ידי המכון למיקרוביולוגיה של מזון ומוצרי צריכה שבנשר, בניהולה של ד"ר עירית וייזר.



מדובר במעבדה המוכרת על ידי משרד הבריאות ומוסמכת על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, שתפקידה לבצע בדיקות מיקרוביאליות לכל ברי המים של החברה, ולוודא שהם עומדים בתקן המחמיר של משרד הבריאות למערכות סינון וטיהור של מי שתייה.



"אנחנו מבצעים בדיקות בכל מכשיר חדש שיוצא לשוק כדי לוודא שהוא מתאים לדרישות התקן 1505 של משרד הבריאות. תקן מחמיר מאוד ביחס לנהוג בארצות הברית ובאירופה", מסבירה ד"ר וייזר, העומדת בראש המעבדה.



ד"ר עירית וייזר, מנהלת המכון למיקרוביולוגיה. צילום: יח"צ
ד"ר עירית וייזר, מנהלת המכון למיקרוביולוגיה. צילום: יח"צ



העבודה בתחום ביקורת האיכות של המים מתבצעת לא רק בין כותלי המכון בנשר. אותו תקן 1505 של משרד הבריאות שכבר הזכרנו, דורש לבדוק את ברי המים גם במעבדה וגם בבתי הצרכנים. "אנחנו מגיעים לבתי הצרכנים באופן יזום ממש לפני החלפת הסנן ומנורת ה-UV. שם אנחנו בודקים את המכשירים ואת תפקודם, ומוודאים שאיכות המים נשמרת לאורך זמן", מוסיפה ד"ר וייזר.




"הכי חשוב שהמים לא יכילו גורמים שעלולים לסכן את בריאות הציבור"



אז מה בעצם מסתתר מאחורי אותו מונח "איכות המים"? מהו הדבר שהכי חשוב לוודא, כדי להבטיח שהמים שאנחנו צורכים יהיו ראויים לשתייה? התשובה קצרה וברורה. "המדד החשוב ביותר לאיכות המים הוא שהם לא יכילו גורמי סיכון", מסבירה ד"ר וייזר. "למשל חיידקים אינדיקטוריים צואתיים, שעלולים לסכן את בריאת הציבור".



אחד המונחים שעולים בשיח על איכות המים הוא "ספירת חיידקים כללית", עליו אנחנו שומעים לעתים בתקשורת. מדובר בחיידקים שאפשר למצוא בכל סביבה בחיינו, לרבות מוצרי מזון ושתייה בהם ירקות, מזון תינוקות, וכמובן גם מים. ארגון הבריאות העולמי ערך מחקרים רבים על מים, וקבע חד משמעית כי הספירה הכללית אינה מהווה גורם מסכן במי השתייה.



המכון למיקרוביולוגיה. צילום: יח"צ
המכון למיקרוביולוגיה. צילום: יח"צ



בתקנים המתייחסים למי שתייה בארצות הברית ובמדינות שונות באירופה, כלל אין התייחסות לנושא הספירה הכללית, מתוך הבנה שאין לכך השפעה על בריאות הציבור. בתקן הישראלי המחמיר יותר, שאותו כבר הזכרנו, נקבע רף מקסימאלי של ספירת חיידקים כללית שעל ברי המים השונים לעמוד בו. ב"שטראוס מים" עומדים בתקן הזה.




המים הנקיים והטעימים של תמי4 שכולם אוהבים לשתות



כדי להדגים את הנושא, ד"ר וייזר משתמשת במזון התינוקות ומסבירה כי "התקן המותר למזון תינוקות, שזו אוכלוסייה בעלת רמת סיכון גבוהה עומד על 5,000 חיידקים לגרם". במדידות של רמת החיידקים במים לא מתגלים בדרך כלל יותר מכמה מאות חיידקים, כך שמדובר במספרים שבהחלט עומדים בתקן הישראלי המחמיר.



עכשיו, אחרי כל מה שסיפרנו לכם, אתם כבר יכולים לקבוע בעצמכם, כי ב"שטראוס מים" עושים הכל כדי להבטיח את איכות המים של המכשירים. אבל אם בכל זאת נותר בכם ספק קטן, ניתן למומחית שלנו לסכם.



"אנחנו מלווים את 'שטראוס מים' מזה 17 שנה, ובודקים כל מכשיר ומכשיר שיוצא לשוק", מזכירה ד"ר עירית וייזר מהמכון למיקרוביולוגיה. "אני יכולה לומר בבירור, שכל המכשירים של 'תמי 4' שנבדקו על ידנו מתאימים לדרישות התקן של משרד הבריאות, ואין לי ספק שהמים ראויים לשתייה".



כתבה פרסומית