להיות נון-קונפורמיסטית במדינת היהודים זו עבודה לא פשוטה בכלל. אני סופגת התנגדויות, שאלות פולשניות ולעתים אפילו זעם מכאן ומכאן. אורח החיים שלי מטריד אנשים רבים. העובדה שבן זוגי ואני בחרנו שלא להינשא ועדיין להביא ילד לעולם מרימה גבות ומעוררת תהיות. 



אך הנושא החם כעת הוא "מתי תביאי עוד אחד", כשעל זה אני עונה - "לעולם לא". התשובות שאני מקבלת נעות בין "הילד יגדל להיות סוציומט" ל"את עושה לו נזק, את תתחרטי על זה". 
 
האם אני מגדלת נרקיסיסט בפוטנציה?

ההחלטה להביא ילד אחד לעולם נובעת מסיבות רבות. הן קשורות לעובדה שעלויות גידול ילד במדינת ישראל עולות משנה לשנה והשכר הבסיסי כמובן, נותר יציב ואיתן. הן קשורות להחלטה שלנו כזוג, לחיות את החיים שלנו למעננו, ולא עבור חמולה של זבי חוטם שדורשים הרבה וכל הזמן. והן בעיקר קשורות לזמן. הזמן בו אני מבלה בעבודה עולה על הזמן אותו אני מקדישה לבני, אז את הזמן הזה אני מעדיפה להקדיש לילד המקסים שלי ולאדם לצדו בחרתי לחיות.
 
אבל הזעם הרב באוכלוסייה גרם לי לחשוב ובעיקר, לחפור בארכיונים פסיכולוגיים כדי לקבל תשובה קונקרטית יותר. האם אני עושה לילד שלי נזק? האם הוא יגדל להיות נרקיסיסט ומפונק שלא רואה אף אחד מלבד את עצמו?
 
הפסיכולוגיה לצדי: "ילדים יחידים עצמאיים יותר"
ד"ר סילביה גירינג היא פסיכולוגית, חלק מהאגודה האמריקנית לפסיכולוגיה ומומחית להתפתחות ילדים והיא גם טוענת למרבה ההפתעה, שאין שום רע בילדים יחידים. במאמר שלה, שנקרא "היתרונות בלהיות ילד יחיד", היא מסבירה שצצים יותר ויותר מחקרים שמוכיחים את היתרונות בדבר.
 
"ילדים יחידים יוצאים לעולם כשהם מוכנים יותר. יש להם יכולת הסתגלות טובה יותר מילדים שגדלו עם אחים והם עצמאיים יותר, נדיבים יותר ויודעים לשתף פעולה טוב יותר". גירינג מסבירה שאלו שגדלו ללא אחים, מוצאים תחליפים בדמות שכנים, חברים טובים או בני משפחה אחרים כמו בני דודים ולכן הם לא באמת גדלים לבד. "זה שיש לך אחים לא בהכרח מבטיח לך יכולות חברתיות מוצלחות יותר", היא גורסת.
 
איך ילדים יחידים מתפקדים כמבוגרים?
מניסיונה של ד"ר גירינג, היא אומרת שהם מתבגרים בדיוק אותו דבר, כשהגורם המכריע הוא האופן בו גידלו אותם בבית, לא משנה עם או ללא אחים. "הילד מאמץ את הדפוסים הרגשיים של הוריו. אם ההורים מוזרים ונרקיסיסטים, סביר להניח שגם הילד יתנהג כך, עם אחים או בלעדיהם".
 
בשורה התחתונה, טוענת גירינג, ילדים יחידים נוטים לפרוח כמבוגרים. "פסיכולוגים מעידים שילדים יחידים מסתגלים למצבים חדשים בקלות יחסית, נוטים לפתח חברויות בקלות ושואפים להישגים".
 
אז מה ההבדל? ההבדל הוא בחלוקת המשאבים בבית, כלומר קשב, זמן משחק ואפילו חיבוק. ככל שיש יותר ילדים בבית, כך ישנם פחות משאבים פר ילד. 

אז מה אתם חושבים? כדאי לי להביא עוד ילד לעולם?