העולם המערבי מתמודד כיום עם אחת המהפכות הגדולות ב־150 השנים האחרונות: העלייה המתמדת בתוחלת החיים. לצד היתרונות הברורים בכך שאנו חיים שנים ארוכות יותר, הזדקנות האוכלוסייה מגלגלת לפתחן של ממשלות וחברות אתגרים חדשים שטרם הכרנו. יש שאף יאמרו שלצד ההזדמנויות, התבגרות המין האנושי מהווה איום אסטרטגי ממשי על עתידו הכלכלי והקיומי של העולם המערבי.
לשם השוואה, לפני כ־150 שנה עמדה תוחלת החיים הממוצעת בעולם המערבי על 45. כיום אנו כבר עומדים על 84 שנה בממוצע לנשים ו־80 לגברים. לפי הצפי של מוסדות בריאות שונים בעולם, בהם האו"ם, העלייה הדרמטית הזו נמצאת רק בתחילתה. על פי התחזיות, עד שנת 2050 אנו צפויים לגידול של יותר מאלף אחוזים (!) במספר האנשים שיחיו מעל גיל 100.
בגוגל מתכננים שנחיה עד 500
כבר היום בחוגים מדעיים שונים בוחנים וחוקרים את תופעת ההזדקנות כמו כל בעיה רפואית אחרת. אחרים, קיצוניים יותר, סבורים שיש למגר אותה מן העולם ובעתיד לאפשר לכל אדם לחיות חיי נצח. לאחרונה הצטרפה לתחום ענקית האינטרנט גוגל שהודיעה על השקעה של למעלה ממיליארד דולר בפיתוח טכנולוגיות שיאריכו את חיי האדם לכדי 500 שנה. מנכ"ל הקרן אף צוטט בראיון כשאמר שהוא מקווה "לחיות מספיק זמן כדי לא למות".
אם נציץ רגע במקורות שלנו, "אדם", האדם הראשון, חי עד גיל 930 שנה. ייתכן שזה הפוטנציאל הביולוגי שלנו? הרפואה המודרנית עברה כברת דרך משמעותית בהארכת תוחלת החיים של תושבי העולם המערבי. אלא שהממשלות, ובעיקר הכלכלות, לא בהכרח ערוכות להתמודד עם ההשלכות של שכבה מבוגרת הולכת וגדלה באוכלוסייה הכללית. כיום אוכלוסיות מזדקנות יוצאות ממעגל העבודה בשלב מוקדם מדי, והחשש הוא שחברות הפנסיה, הביטוח וגם כלכלות שלמות, יפשטו את הרגל בעוד כמה עשורים.
אחד הענפים השבירים הוא היכולת של מערכות הבריאות לעמוד בפני ההוצאות ההולכות וגדלות על הטיפול בבני הגיל השלישי. כאשר אנשים חיים יותר שנים הם צורכים יותר תרופות, וכאשר הם צורכים תרופות למצבים כרוניים במשך שנים ארוכות - הנטל כבד. יתרה מזאת: נתונים מארה"ב מצביעים על כך שכ־70% מהוצאות מערכת הבריאות המקומית מופנות לטיפול באנשים בשנת חייהם האחרונה.
רפואה משקמת
בקהילה המדעית, הפילוסופית, הטכנולוגית והכלכלית כבר דנים בשאלה כיצד להתמודד עם השתנות המבנה הדמוגרפי. אפשרות אחת היא להפסיק לטפל באוכלוסייה מבוגרת וחולה, או להגביל את המשאבים המופנים לכך. אפשרות אחרת, סבירה יותר, היא לפתח טכנולוגיות רפואיות ואחרות שיתמכו בהזדקנות הגוף ויהפכו את הטיפול בו ליעיל ואפשרי יותר.
כזו היא למשל הרפואה המשקמת, שהפכה שם קוד לרפואת העתיד. לא עוד תרופות שמטפלות בסימפטומים או במחלה כרונית; לא עוד ימי אשפוז ארוכים ויקרים להחריד, אלא פתרונות ביולוגיים בעיקר, שמסייעים לגוף לרפא ולשקם את עצמו.
במדינות המתקדמות מתחילה מגמת התעוררות והבנת גודל האתגר שעומד בפנינו. במספר מדינות מעודדים את הפיתוחים החדשניים על ידי ייסוד מסלולי אישור מהירים לתרופות מתחום הרפואה המשקמת, בדומה לתרופות מצילות חיים. האפקט ברור: מפחיתים את העלויות לחברות, ומאיצים את הגעת התרופות לשוק. הרווח כפול: פיתוח תרופות שתומכות במגמת הארכת תוחלת החיים על ידי טיפול משקם ולא כרוני, והוזלת הוצאות מערכת הבריאות על איכות חיים למטופל. מסלולים כאלה קיימים ביפן - שיאנית תוחלת החיים בעולם - ובאיחוד האירופי, ובארה"ב אנו עדים לתחילת המגמה.
הזדמנות ענקית לישראל
לצד ההתמודדות של מערכת הבריאות, ישנן תעשיות שלמות שצריכות לפתח טכנולוגיות ויכולות שיסייעו בהתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה, כמו תשתיות, דיור וחקלאות. העולם שלנו צריך עתה לספק אוכל, קורת גג ומים נקיים להרבה יותר אנשים, למשך הרבה יותר שנים. גם מערך הפנסיה חייב לעבור שינוי דרמטי על מנת לתמוך בעובדים לאחר גיל הפרישה.
אי אפשר לדבר על התופעה בלי לומר מילה על הזווית הישראלית. תעשיית החדשנות והטכנולוגיה בישראל מעוררת גאווה. בשנים האחרונות לא עובר שבוע ללא כותרת על עוד חברה ישראלית שעשתה אקזיט או גייסה הון למען פיתוח זה או אחר. האתגר שבהזדקנות האוכלוסייה העולמית יכול להוות הזדמנות ערכית וכלכלית אדירה למדינה. את אותם המוחות המבריקים, שמפתחים את אפליקציית הגיימינג הבאה, אפשר לגייס בקלות לטובת יצירת פתרונות לגיל השלישי בתחומי הבריאות, המזון או החקלאות.
על הממשלה להציב לעצמה כמטרה להפוך למובילה עולמית ולנושאת הדגל של התחום, באמצעות תקצוב ממשלתי, גיוס חברות הפנסיה והביטוח להשקעה בטכנולוגיות אלו ויצירת סביבה תומכת ליזמות וחדשנות. אם בשנות ה־50 ישראל שלחה אגרונומים לכל העולם כדי ללמד חקלאים כיצד לשפר את היבול, בעשורים הקרובים המשימה שלנו היא להביא טכנולוגיות לעולם שיאפשרו חיים עד גיל 500, בבריאות טובה ובלי לפשוט את הרגל.
הכותב הוא נשיא "פלוריסטם" ויו"ר איגוד התעשיות המתקדמות בישראל