כושר גופני לקוי הוא כנראה גורם שני, אחרי עישון, למוות מוקדם. כך על פי מחקר ארוך טווח שפורסם במגזין האירופי לקרדיולוגיה מניעתית, ושעיקריו פורסמו ב"ניו יורק טיימס".
במחקר עקבו חוקרים מאוניברסיטת גוטנבורג בשוודיה ומוסדות מחקריים נוספים אחר כאלף גברים שנולדו בשוודיה בשנת 1913, מאז היו בני 50, כדי לבחון מהם הגורמים לתחלואה, ובעיקר למחלות לב. הנבדקים עברו הערכה בריאותית ראשונה בהיותם בני 50, שכללה מדידת לחץ דם, משקל ורמות כולסטרול, ונבדק אם הם עוסקים בפעילות גופנית ואם הם מעשנים. בגיל 54 בוצעו בנבדקים בדיקות נרחבות, ובהן בדיקות מאמץ בזמן פעילות גופנית כדי לבחון את היכולות האירוביות שלהם, הנקבעות באמצעות אורח חיים וגם גנטיקה. נמצאה התאמה בין פעילות גופנית מתמשכת לבין יכולת אירובית גבוהה.
הם חולקו לשלוש קבוצות: בעלי יכולת אירובית נמוכה, בינונית וגבוהה. המעקב נפרש על פני כמעט 50 שנה. הם נבדקו שוב אחת לעשור, ובמקביל התבצע מעקב שוטף אחר מקרי התמותה בין הנבדקים. לכל אורך המעקב נבדקו מדדי לחץ דם, כולסטרול והיסטוריה של עישון. באופן לא מפתיע, לעישון הייתה השפעה גדולה על קיצור תוחלת החיים, אולם התברר שכושר גופני ויכולות אירוביות נמוכים הם גורמי תמותה משמעותיים לא פחות. גברים מהקבוצה שבה היכולת האירובית הנמוכה ביותר היו בסיכון גבוה ב־21% למות מוקדם מאלה בקבוצה שבה היכולת בינונית וב־42% יותר מהגברים שהיו בכושר הגבוה ביותר.
התברר כי כושר גופני הוא גורם סיכון גבוה למוות אפילו יותר מלחץ דם גבוה ומדדי כולסטרול מזיק גבוהים. גברים שלהם מדדים גבוהים של כולסטרול מזיק ולחץ דם, שהיו בכושר גופני טוב, חיו יותר מגברים שלהם מדדים תקינים של כולסטרול ולחץ דם, אבל היו בכושר גופני ירוד.