לפני כשלוש שנים עליתי לארץ מארצות הברית, ומאז אני מאוד מתגעגעת למאכלים מסוימים שהיו נגישים לי באמריקה. אמנם ברובם אלו מאכלים שמנים שאינם בריאים כל כך לגוף, אבל אני מאוד רגילה ואוהבת את המזונות הללו. אני מודעת שבישראל יש לי סוף־סוף הזדמנות לתקן את הרגלי האכילה שלי, אבל זה קשה. איך אוכל להתרגל לאוכל ים־תיכוני שמורכב ברובו מירקות, פירות וגבינות?
"יש הרבה יתרונות במאכלים כמו חומוס וסלט ירקות, שלבטח כבר הכרת במהלך השהות שלך פה, אבל אם באמת רוצים לעשות שינוי מהותי בתזונה, צריך לקבל החלטה, כלומר להתבונן בהרגלים שלך ולומר לעצמך שאת לא מכניסה יותר זבל לתוכך. אין ספק שבארצות הברית ההרגלים התזונתיים בעייתיים: המון מנות גדושות, טבולות בשמן, עם כמויות גדולות של גלוטן וסוכר, אבל את נמצאת כעת כאן, בארץ, ויכולה לנצל זאת כדי לעבור להרגלי תזונה בריאים ונכונים יותר. תחשבי על גופך כעל משכן של קודש שבו את גרה. מן הסתם לא תרצי להכניס למקום הקדוש הזה זבל, אז בחרי היטב את המאכלים ותראי שעם הזמן תתאהבי בהם וגם תתרגלי אליהם. לא סתם מחקרים מצביעים שהגנטיקה של תושבי אזור הים התיכון נחשבת טובה יותר בשל המאכלים הפשוטים והטבעיים המאפיינים את המקום, הרבה יותר ממה שמוצע לתושבי ארצות הברית".
אני בת 50, ובמשך 26 שנים הייתי מעשנת כבדה מאוד, עד שנאלצתי להפסיק בגלל בעיות רפואיות שונות. הצלחתי להתמיד בגמילה כשנתיים, אבל לאחרונה התחלתי לעשן שלוש סיגריות ביום. אני מרגישה חשק לסיגריה במהלך כל היום, אבל בכל זאת מתאפקת ולא מגזימה ושומרת על מינון נמוך של שלוש סיגריות בלבד בשל מצבי הבריאותי. האם עישון מועט כל כך עלול להזיק לי בכל זאת?
"לצערי כן, כי אין דבר כזה רק סיגריה אחת. ברגע שעישנת בעברך, נוצר אצלך במוח אזור שקשור לעישון ולהתמכרות. בתוך האזור הזה נרשמה כמות הסיגריות שעישנת בעבר וכל מה שקשור לכך, הן מהפן החברתי והן מהפן האישי והנפשי. לאותו אזור במוח יש רק שני מצבים - או שהוא ער או שהוא ישן. אי אפשר למחוק אותו, אלא רק להרדים אותו. לכן, אם היית מעשנת כבדה במשך 26 שנים, האזור הזה זוכר ורושם, וכל סיגריה אחת מעירה אותו בכל פעם מחדש, ורק גמילה מוחלטת מסיגריות יכולה להוביל לכך שהאזור הזה יישאר רדום באופן טוטאלי. אנשים חושבים שאם הם שואפים רק שאכטה אחת מסיגריה, הם עדיין בשליטה עצמית, אבל זו רק הרגשה מוטעית, כי אותה שאכטה מעוררת את האזור הרדום במוח שמתחיל לדרוש עוד ועוד לפי הזיכרון של הנתונים הרשומים אצלו מהתקופה שעישנת כבד. לכן, ההמלצה שלי אלייך היא לא לגעת בכלל בסיגריות, ובטח שלא כדאי לך במצבך הרפואי. זרקי את הסיגריות לגמרי ואל תחזרי אליהן לעולם, כי אין דרך לעשן רק קצת אם יש לך היסטוריה של עישון כבד".
בעלי מבלה את כל זמנו בצפייה בפורנו דרך הסלולרי, כך שנוצר מצב שאנחנו כמעט לא מקיימים יחסי מין. אם כבר סוף־סוף אנחנו עושים סקס, זה נגמר מהר מאוד ולא באשמתי. אני חשה תסכול גדול וגם מרגישה מרומה ונבגדת. האם יש דרך לגמול אותו מההתמכרות הזאת?
"מכל התמכרות אפשר להיגמל, אבל אף אחד לא יכול לגמול מישהו אחר אם הוא לא רוצה בזאת בעצמו. אני יכול להבין את התסכול שלך ואת הקשיים שאת חשה, אבל עד שבעלך יקבל החלטה, אי אפשר לעשות שום דבר. לאחרונה הועלתה הצעת חוק לחסום את הגישה החופשית לאתרי פורנו, אבל במקרה שלך אני לא בטוח שזה יעזור, כי אם בעלך ירצה לצפות בסרטי פורנו, הוא ימשיך לעשות זאת. אין לי דרך לעזור לאדם שלא רוצה עזרה, וההתמכרות לפורנו היא בעיה מאוד אופיינית לתקופתנו, כי מדובר בדבר נגיש לנו בכל רגע ורגע, ולכן גם סף הגירוי רק הולך ועולה. זה דומה לאדם שמתחיל לעשן רק ארבע סיגריות ביום, ופתאום, בלי שהוא שם לב, הוא כבר מעשן קופסה וחצי ביום. הגוף דורש את החומר הממכר יותר ויותר בכמויות גדולות יותר ויותר, הוא מעולם לא מסתפק במעט. אנשים מכורים לפורנו יכולים להיגמל מכך רק אם הם ירצו בזה מאוד. אם יהיה רצון ושיתוף פעולה מצדם, אפשר לעבוד על תהליך של גמילה. אני מציע לך לשבת ולנהל שיחה עם בעלך, להציע לו אולי לחסום את הגישה לאתרי הפורנו בתור התחלה ולהסביר לו שמדובר בשיקום מערכת היחסים הרעועה שלכם".
מתוך תוכניתו של אהוד אברהמסון, כל יום שישי ב־07:00 ב"רדיו ללא הפסקה"
עריכה 103FM: הדס בארי