הורים נתקלים כל בוקר בקשיים להלביש את הילדים ולהביא אותם בזמן לגן או לבית הספר, במיוחד בימי החורף. מיכל דליות, "סופר-נני", היועצת להורות ומשפחה של 103FM, שוחחה בנושא עם אמא החווה קושי גדול עם בתה בת הארבע. "הילדה שלי הגיעה השבוע לגן עם תחתונים, מעיל ושאר הבגדים בשקית", סיפרה האם, "היא נבונה ומתוקה אבל מאז שהתחיל החורף הבקרים נעשו מורכבים. הכל לא נוח והכל מציק לה, המכנסיים, הסווטשירט, הגרב, הנעל, שום דבר לא מסתדר לה. נראה לי שיש לה בעיה בוויסות חושי, אז אני משקיעה הרבה כסף וקונה לה את הבגדים הכי נעימים ונוחים, עם גומי נעים, אני באמת משתדלת".





"ברגע שמשהו מציק לה היא שוברת את הכלים", המשיכה האם. "היא מסרבת להתלבש, מסרבת לצחצח שיניים, היא צועקת, היא בוכה, היא עושה 'דווקא' והכל קורה בבוקר כשאנחנו בלחץ להגיע לעבודה. יש גננת מדהימה שהולכת אתי יד ביד ושום דבר לא עוזר. ניסינו שהיא תלך עם פיג'מה לגן, אבל זה לא עוזר. אם אני זו שלוקחת אותה לגן אני מלבישה אותה, אפילו בכוח, מתעלמת מהבכי, שנפסק כאשר מגיעים לגן. בעלי פחות מתמודד, פשוט לוקח אותה לגן כמו שהיא. אנחנו משתדלים לא לצעוק ולא להתעצבן אבל זה קשה. ברור לי שזה עניין התנהגותי אתי ועם בעלי, כי ברגע שהיא מגיעה לגן הסייעת מלבישה אותה בגד אחרי בגד ושום דבר לא מציק ואני מסתכלת מהצד. אחר כך בצהרים הילדה אומרת שבגן הבגדים כבר לא מציקים לה. בבית הם מציקים לה כי לדבריה 'היא מתרגלת'".



מיכל דליות השיבה: "תמיד תמיד מי שצריך לעשות את השינוי זה אנחנו ההורים ולא הילדים. קודם כל תהפכו את סדר העניינים בבוקר. קודם צחצוח שיניים, ארוחת בוקר, מקלחת וכל שאר הדברים, ורק בסוף להתלבש, שזה יהיה הדבר האחרון שנשאר. במקום לסחוב את מה שמחולל את הסצנה הלא טובה לאורך כל הבוקר, בואי נשמור את זה לסוף. תגידי לה ששומרים את זה לסוף כי ככה יותר נעים וככה יש יותר זמן. שנית, תגידי לה ככה: 'בבוקר אנחנו לא מצליחים למצוא את הבגד שבו נוח לך. אנחנו מלבישים אותך וזה נהיה לך לא נוח. לכן מהיום אם תרצי להתלבש יהיה כיף. אם לא, ילבישו אותך בגן. אם נלביש אותך ולא יהיה לך נוח או נעים, תורידי או נעזור לך להוריד. אנחנו רוצים שיהיה לנו נעים איתך כי אנחנו כל כך אוהבים אותך. לכן על זה לא נריב איתך יותר'".



"להגיד את זה זה קל, אבל הקשה הוא להרגיש מבפנים שאתם לא במלחמה איתה", הדגישה דליות. "וזה מתבטא במבט בעיניים, באיך שמחזיקים את הלסת וכו'. כי גם אם כלפי חוץ נראים רגועים ומבפנים עצבניים, הילדה חשה את זה. היא מרגישה שיש מלחמה. אתם צריכים להחליט שאתם לא נלחמים על זה יותר. כי כבר הבנת שזה לא תחושתי או התנהגותי. את צריכה להחליט שאין מלחמה ולהודיע לה את זה, שאת כאישה בוגרת לא נלחמת יותר עם ילדה בת ארבע".