בני בן השנתיים ישן באותו חדר עם אחותו בת הארבע. בכל ערב הוא מתפרע ומפריע לה להירדם. כעת הצטרף למשפחה תינוק חדש. איך מתמודדים עם ילד שלא רוצה לישון?
“עליכם לומר לילדה בת הארבע: ‘מכיוון שאת עייפה ואחיך מפריע לך לישון, עלייך למשך כמה ימים לישון בכל מיני מקומות אחרים בבית. לאחר שאחיך ילמד ללכת לישון בלי להפריע לך, נחזיר גם אותך לחדר המשותף’. את הבן שלכם צריך לעצור מלהפריע לאחרים ויש ללמד אותו ללכת לישון. בזמן שהאמא מרדימה את הילדה, על האבא לקחת את הילד שמתפרע למקום מרוחק, לדוגמה למרפסת, להסביר לו שעליו להיות בשקט ולתת לאחותו לישון, והסיבה שהוא נמצא במרפסת היא כי הוא מקשה על אחותו להירדם. הילד יצעק ויבכה, אבל עם הזמן יבין זאת.

הבית שלכם עבר טלטלה לאחרונה, וכל מאזן הכוחות השתנה כשילד חדש נכנס לבית. כתוצאה מכך הבן מחפש את מקומו בבית. כל אחד בבית זקוק לתשומת לב. עליכם להיות שוטרים, להציב גבולות ולומר ‘אנחנו לא מאפשרים להפריע לילדים לישון בבית הזה’. לא לכעוס, אך לא להסכים לסיטואציה. ברגע שכעסתם, נכנעתם לרוח מלחמה והגבתם לילד. עליכם לעשות את האקטים החינוכיים הללו לא מתוך כעס, אלא מתוך הצבת גבולות. לא צריך לתת לילד הוראות, צריך להבהיר לו שזה הזמן לישון”.

יש לי ארבעה ילדים קטנים בגילאי 6, 5, שנתיים וחצי ושנה וחצי. הילד הבכור נראה כלפי חוץ כמו הילד הכי טוב, אך בבית הוא מתחצף ומכה. מדוע יש פערים בהתנהגות?
“כשיש ילד שההתנהגות שלו שונה בחוץ מאשר בבית, ניתן לדעת כמה דברים: ראשית, שעשיתם דבר נכון בחינוך הילד. הוא יודע כיצד להתנהג מחוץ לבית כשיש עוד אנשים סביבו. שנית, יש לנסות להבין מדוע דווקא בבית הוא משנה את ההתנהגות שלו. כנראה שיש משהו בבית, אולי עם האחיות שלו או בינו לביניכם, שגורם לו להתנהג כך. אולי הוא מפונק, אולי הוא רוצה תשומת לב, ואולי ההתנהגות בבית מקנה לו תחושה של כוח. אולי הילד מאוד מחונן וצריך לגרות אותו? יש לחפש לאיזה מענה הוא זקוק ולסייע לו. אולי הילד היה רגיל לקבל הכל בבית, וכעת יש אחיות חדשות ששינו את הסדר המשפחתי ונגזלה ממנו תשומת הלב שהייתה לו. אני ממליצה לך גם לפנות להדרכה הורית שתוכל לסייע לכם”.

בני השלישי הוא בן שנתיים ושמונה חודשים. אנחנו לא מצליחים להרדים אותו. עד לפני חודשיים השינה שלו הייתה מאוזנת, והיום לוקח לנו לפחות שעתיים עד שהוא נרדם. אני מקריא לו ספרים עם 70 עמודים. מה עליי לעשות?
“ייתכן שמשהו השתבש במחזוריות השינה של הילד. ישנה תכונה של ‘מסוגלות’ שהילדים מאמצים לעצמם בשלב מסוים בהתפתחות כדי להיפרד מהיום ללילה. לאחר שהם יצליחו להיפרד וללכת לישון, יהיה להם קל יותר להיפרד מכם גם בגן. מכיוון שהילד כבר בן שנתיים ושמונה חודשים, אני חושבת שאפשר לומר לו: ‘אבא יושב לידך המון זמן, ואבא קצת עסוק בזמן האחרון, אנחנו רוצים שתחזור לישון לבד, כמו ילד גדול. נקריא לך סיפור קצר ונאמר לך לילה טוב. אם תצא, נחזיר אותך עד שתתרגל’. זה ייקח זמן, ובסוף הוא יירדם. יש לך ילד חמוד וחזק, עליך לעזור לו להתרגל מחדש לישון. חוסר שינה פוגע בתזונה, בריכוז, בבריאות ועוד. הוא צריך ללכת לישון. הילד יבכה מתסכול ומכעס שאבא לא משתף עמו פעולה. עליך להעביר לו את המסר שאתה מודע לקושי שלו, אבל לא מוותר לו, ובכך אתה מקנה לו הרגל חשוב לחיים”.

בני, בן שלוש וחצי, סובל מחרדת אסלה, וגם טיפול פסיכולוגי לא עזר. הוא הילד השלישי מתוך ארבעה. הוא נמצא בתהליך גמילה של כמעט שנה מחיתולים. מאז הפספוסים הראשונים הוא מסרב לעשות קקי בשירותים ומתאפק, ובכך מזיק למערכת העיכול שלו. מה עלינו לעשות?
“חוויה רעה יכולה לעשות טראומה להרבה זמן גם אם הייתה לאחר מכן חוויה חיובית. הגוף של בנך עוצר אותו מללכת לשירותים גם מבחינה פסיכולוגית וגם מבחינה פיזיולוגית. הגוף שלו גורם לו לחוש זאת, ולכן פסיכולוג לא ישרת אותך בשלב זה. התופעה תעבור בסוף. התפקיד שלך הוא להקל עליו כדי שהתהליך יעבור עליו כמה שיותר מהר. שום היגיון ועידוד לא יעזרו לילד בנושא, אלא רק יגרמו לו ללחץ כי אינו מסוגל ללכת לשירותים לבדו ‘ולספק את הסחורה’. הילד הזה צריך שחרור מהלחץ. יש להגיד לו: ‘ילד אהוב שלי, כבר הרבה זמן אתה מתקשה ללכת לשירותים, ניסינו המון שיטות לעזור לך. אתה ילד גדול ויכול להחליט לבד מתי ללכת לשירותים. אני, אבא והגננות לא נדבר איתך על זה יותר. יש לנו המון סבלנות, וכשתרגיש בנוח תלך לשירותים. כשזה יקרה, ואם תרצה לקרוא לי, אתה מוזמן. אתה זה שמחליט ובוחר. אני סומכת עליך’. עלייך לא להתערב גם כשאת רואה שהילד צריך לשירותים”.


מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב-10:00 ב-103FM