אני אם חד־הורית לילדה קטנה ומתגוררת בדיור ציבורי. נקלעתי לחובות גדולים ונאלצתי לקחת הלוואות מהבנק כדי לשקם את מצבי הפיננסי, אולם לרוע המזל רק הסתבכתי יותר. אני עובדת בשתי עבודות ומתקשה לעמוד בהחזרי התשלומים, והבנק מסרב לבוא לקראתי. מה עלי לעשות?
"בנקים לא מעוניינים לפרוס תשלומי הלוואות לזמן רב. זאת, משום שזה מעלה להם את סיכון התיק כולו ומכניס אותם לבעיות, בשעה שהם בסך הכל גוף כלכלי שרוצה לעשות עבור עצמו את הטוב ביותר. בהמשך לתמונות המצב שאת מתארת אני מסכים איתך, באמת קשה מאוד לחיות בצורה כזו, ולכן, כדי להגיע לפתרון את צריכה לחשוב באופן שונה מעט. הייתי ממליץ לך לפנות לבעל מקצוע בתחום, כי יכול להיות שבמצבך הנוכחי עדיף לך להגיע למצב של חוסר יכולת החזר. במקרה כמו שלך יקבעו את יכולת ההחזר שלך על פי יכולתך, כי הרי את אמא לילדה וגרה לבדך בדיור ציבורי. זה לא הליך נעים במיוחד, אבל לפי מה שאני מבין ממצבך, אין מה לעקל אצלך. מה שאת עוברת זה להיות מילימטר מחרפת רעב, ואי אפשר לחיות ככה. אני לא נוטה להמליץ לאנשים על פתרונות כאלה, אבל בסופו של דבר מי שבאמת הכניס אותך למצב הזה הוא הבנק. בעולם מתוקן, אנשים בעלי יכולת פרנסה כמו שלך לא אמורים להגיע למצב כזה".

אני בן 33, נשוי ומתגורר בשכירות. אשתי לא עובדת ואנחנו נמצאים בחובות של כ־150 אלף שקלים. לפני שלושה חודשים נולד לי ילד, ומאז ההוצאות שלנו רק הולכות וגדלות. כיום אני מרוויח 9,000 שקלים נטו ומשלם החזרי הלוואות של 4,000 שקלים. מה עלי לעשות כדי לעמוד בתשלומים ולהצליח לשפר את מצב הכלכלי?
"משפחה בישראל עם זוג הורים וילד קטן לא יכולה לחיות מסכום של 5,000 שקלים נטו בכל חודש. מה שיקרה כרגע, באופן טבעי, הוא שאתם תמשיכו למחזר הלוואות ולהגדיל את החובות שלכם עוד ועוד, עד שתגיעו לקריסה כלכלית. אם תמשיכו להתנהל כך, אני לא רואה כיצד תצליחו להגיע לפתרון ראוי עבורכם ועבור הילד שלכם. הגעתם לעומק חוב שהוא לא הגיוני ביחס להכנסה, וכמעט אין מוצא מהמצב שאליו נקלעתם. תהיו חייבים להחליט שאתם מתחילים מההתחלה, וצריך למצוא פתרונות יצירתיים כדי לשפר את המצב. קודם כל, במצבכם הנוכחי, אשתך חייבת להכניס משכורת הביתה. מפני שהיא כרגע אחרי לידה היא יכולה אפילו לשמור על עוד כמה תינוקות בביתה ובכך להרוויח יותר ולהיות שותפה פעילה בהכנסות. דבר נוסף שיש לבצע הוא צמצום החזרי ההלוואות באופן דרסטי, וכמובן לדאוג שלא לחזור שוב על אותן הטעויות. אם להורים שלך או של אשתך יש נכס, תוכל לבקש מהם לקחת משכנתה במקומך ובכך תצמצם את ההחזרים החודשיים שלך בצורה משמעותית, להחזיר להורים כל חודש כ־500 שקלים ולשנות את מצבך מן הקצה אל הקצה. יש לנו נטייה למלא את הבורות הפנימיים שלנו בקניות, אנחנו נופלים לעוד קנייה, מחליפים את הטלפון והרכב. דווקא בתקופה כזו חשוב לערוך הסתכלות מחדש ולהפוך ממשפחה שחיה על התחייבויות למשפחה שמייצרת השקעות".

אני אם יחידנית לתאומים בני 3, מתגוררת אצל הוריי ומעוניינת לרכוש דירה. אין לי חובות או הלוואות, אולם המדינה מערימה עלי קשיים בקבלת סיוע לרכישה מפני שאני משתכרת מעט מעל הממוצע. הבנק יכול להציע לי רק משכנתה של חצי מיליון שקל, ובסכום הזה אין דירות שאני יכולה לרכוש. האם יש אפשרויות אחרות שיכולות לסייע בדיור לנשים במצבי?
"את צריכה לשנות את צורת המחשבה שלך, להפסיק להיות מקובעת ולהתחיל לחשוב כאישה פורצת דרך. במקרה שלך, כרגע, אני נגד רכישת דירה. אם אין לך הון ראוי - שום דבר טוב לא יצא מזה. את לא צריכה לחלום על דירה משלך, את צריכה לחלום על מרחב משלך ולהצליח לעמוד בתשלומים. אני מציע שתמשיכי להתגורר אצל ההורים, תחסכי את הכסף ותעברי להתגורר בשכירות כשאת נמצאת בכיוון הנכון. תמשיכי להתנהל בצורה מאוזנת, תדעי שמעבר לרכישת בית יש עוד דברים רבים שאת צריכה לבצע, כמו להרוויח יותר ולהצליח להתבסס נכון כלכלית. אנחנו לא חייבים להיות עבדים של דירות. בסופו של דבר, בהסתכלות שלי כרגע על שוק הנדל”ן בישראל, אני צופה שינוי. הוא לא יתמוטט כמו בארצות הברית או בספרד, שם נתנו הלוואות בלי סוף ובלי ביטחונות, אבל אני בהחלט מעריך שבעוד כמה שנים הדירות בישראל יהיו שוות כ־25% פחות מהיום, מה שיאפשר לך לרכוש דירה בעתיד אם תמשיכי בהתנהלות חכמה".

 

מתוך תוכניתו של אלון גל, בכל יום שישי ב-08:00 ב-103FM

עריכת תוכן 103FM: עדן בן ארי